tag:blogger.com,1999:blog-75944072976414246232012-02-16T15:21:31.342+02:00גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.comBlogger321100tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-86987865842081195562011-10-21T00:45:00.000+02:002011-10-21T00:45:59.200+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לפעמים נדמה שבכמה ימים, הכל קורה, ומהר. בלי רגע לקחת נשימה ולנסות לעכל מה קורה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מאז שפרסמתי את הפוסט האחרון בתחילת ספטמבר, עברתי כמה חוויות אישיות ועברנו כמה חוויות כמדינה, שגם אם אתה רוצה להישאר אדיש כי זה אחלה מנגנון הגנה - אתה פשוט חייב להרגיש משהו. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">כמו בכל כמה זמן, שוב הזכירו לנו כמה מטורפת המציאות שלנו פה, בכיכר הקטנה שישבנו בה, באמצע המזרח התיכון.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">5 שנים ארוכות מדינה שלמה צועקת, זועקת, מפגינה, מתריסה, יוצאת משלוותה &nbsp;- תביאו אותו הביתה!</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ואז, 24 שעות לפני שגלעד שליט יוצא מהמציאות הכלואה שבה היה, מתרחש כאן מחזה שגם טובי המחזאים - הציניקניים והאפלים שבהם - לא היו יכולים להמחיז. בבית השפט העליון מתאספים כולם - משפחות שכולות, משפחת שליט ובעיקר - תקשורת - כדי להקיז את טיפות הדם האחרונות מהסיפור שעוד יום כבר לא יהיה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אלה מתחננים לתשומת לב, לקצת חמלה ואלה שותקים בהזדהות ובהבנה אך נועצים עיניים ישירות בעיניי השופטים, כמו אומרים "אל תאבדו את הראש כאן, תזכרו מה על המאזניים". והמצלמות, המיקרופונים, הכתבים, הדחיפות, העדשות הענקיות שייתפסו כל זוית ואנחה - כמו עדת עורבים רעשנית שעטה על ההזדמנות.&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מטורף.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ביום השחרור של גלעד, יום שלישי האחרון, ניסיתי לא להיצמד למסך. החלטתי שאיך שהוא, מתי שהוא, אני אדע שהוא הגיע הנה בשלום והוא על הרגליים בכוחות עצמו. מעבר לזה לא רציתי לראות איך העורבים מנקרים. בערב הדלקתי טלביזיה לראות ב 10 דקות את סיכום היום, חייכתי חיוך אמיתי, עמוק, וחזרתי לנגן גיטרה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">גלעד שליט שירת בחיל שלי (שיריון), בחטיבה שלי (188), בגדוד שבו שירתתי (גד' 71) ובפלוגה שבה העברתי את מיטב שנותיי הצעירות (פלוגה מ'). הסיפור שלו הוא הסיוט החשוך של כולנו אבל אין ספק שהייחוס הפך את הסיפור להרבה יותר מוחשי. אולי אפילו אישי.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אני לא יכול להגיד שהייתי פעיל בצבא החברים כמו שיכולתי להיות </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ופעם, כשבהופעה של הלהקה שלי בקיבוץ נחל עוז (הנקודה הכי קרובה לגלעד באותו זמן) שרתי במהלך אחד השירים שלנו - <a href="http://behindthesun.bandcamp.com/track/fifteenth-dawn-2">15th Dawn </a><iframe allowtransparency="true" frameborder="0" height="23" src="http://bandcamp.com/EmbeddedPlayer/v=2/track=4195768932/size=short/bgcol=FFFFFF/linkcol=4285BB/" style="display: block; height: 23px; position: relative; width: 46px;" width="46">&amp;amp;lt;p&amp;amp;gt;&amp;amp;amp;amp;lt;a href="http://behindthesun.bandcamp.com/track/fifteenth-dawn-2"&amp;amp;amp;amp;gt;Fifteenth Dawn by BehindTheSun&amp;amp;amp;amp;lt;/a&amp;amp;amp;amp;gt;&amp;amp;lt;/p&amp;amp;gt;</iframe> את המילים הבאות:</span><br /><div dir="ltr" style="text-align: left;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, sans-serif;">"<i>the war is over</i>"</span></div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, sans-serif;">the billboards shout</span></div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, sans-serif;">it'll never end</span></div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, sans-serif;">until Gilad is out</span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">&nbsp;&nbsp;</span></div><div style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הביקורת בתוך הלהקה דיברה על פופוליזם ו"רכיבה" על הטרגדיה</span></div><div style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אז ויתרתי על הרעיון</span></div><div style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">יש המון משמעויות לשיחרור הזה - הרבה לא טובות כלפי חוץ - אבל הן מתגמדות מול הנס שקרה ומול התחושה שחזרה לכל חיילת, מילואימניק ומועמד לגיוס. מונחים כמו "ערבות הדדית" ומשפטים כמו "אחד בשביל כולם - כולם בשביל אחד" חזרו להיות ... פשוט חזרו. לפחות לכמה ימים של אופוריה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">להביט בתמונות של שליט חוזר הביתה - זה לא פחות מרגש מהחזרה של החטופים באנטבה או של מדלית זהב ראשונה באולימפידה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ובזמן שאני כותב את השורות האלה - עוד מנהיג ערבי נתפס מתחבא בבור ומוצא להורג. הפעם בסגנון שיבטי. קדאפי כבר לא כאן.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">(ובמעבר חד)</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">איזה ספר אני קורא?</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">סיימתי את <a href="http://notesfromthethinktank.blogspot.com/2011/09/blog-post.html"><b>הביוגרפיה של דיויד בואי</b></a>.&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">חזרתי להשלים את הקריאה של <b>יער נורווגי</b> (הרוקי מורקמי)&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ובמקביל, הצלחתי גם לקרוא ספר שאישתי דחפה לי לידיים והשביעה אותי שאקרא מיד -<b> <a href="http://www.kinbooks.co.il/htmls/page_11156.aspx?c0=22994&amp;bsp=13466">כמה רחוק את מוכנה ללכת</a></b> של מאירה ברנע-גולדברג.&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ספר פשוט, קולח לא מתיימר אבל אמיתי כמו שהרבה ספרים היו רוצים להיות.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">חובה לכל מי שעובר טיפולי פוריות, לכל מי שקרוב/ה אליו עובר טיפולי פוריות ולכל מי שרוצה לקבל הצצה למציאות של המופלאה והקשה הזאת של טיפולי פוריות.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מה אני מנגן בגיטרה?</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בקטע הקלאסי - את <a href="http://youtu.be/8Wf9gaoZykU">Boceto Andaluz</a></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">על האקוסטית - עדיין מתאמן על Ziggy Stardust של בואי ועל Angie של הסטונז. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">למדתי לבד את <a href="http://youtu.be/qzV8Q5zfT24">You Call Me a Dog</a> של כריס קורנל/Temple of the Dog</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">יש לי תפקיד נגינה ראשון בלהקה (!!), בשיר חדש שעבדנו עליו בסופ"ש הקודם (סשן כתיבה אינטנסיבי ומעולה). לא משהו דרמטי אבל כבוד ותענוג ענק. בעקבות התפקיד הזה, אני עובד על עוד חלקים בשיר החדש ועל עוד שיר או שניים, לראות אם האקוסטית תשתלב ותוסיף.&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">יש לי ביטחון עם האקורדים ועם תוים - אני מרגיש שחסר לי עדיין את כל החלק של סולמות, אילתורים, בלוז בסיסי - כדי להרגיש מספיק בטוח להתחבר לגיטרה חשמלית שמאלית טובה ולהתחיל לעוף.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">זה לא אומר שאני לא מתחיל לפנטז... בחלומות שלי עכשיו יש התלבטות קשה בין Gibson SG לבין Fender Telecaster (רגילה או דלוקס?).&nbsp;</span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://www.dv247.com/assets/products/36910_l.jpg" width="200" />.<span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: large;"><b>vs&nbsp;</b></span><a href="http://www.productwiki.com/upload/images/fender_standard_telecaster_left_handed.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://www.productwiki.com/upload/images/fender_standard_telecaster_left_handed.jpg" width="64" /></a></span><span class="Apple-style-span" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">תעזרו לי להחליט?</span></div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-8698786584208119556?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-20236874004164000512011-09-03T18:05:00.001+03:002011-09-03T18:09:18.891+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ממש בזמן כתיבת הפוסט הזה, אני מריץ השמעה ראשונה על האלבום החדש של אופת' - Heritage.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אתם בטח זוכרים שאני אוהב אותם, שומע אותם לא מעט ובכל הזדמנות גם רץ לראות אותם בהופעה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">וזה גם נכון שאני <a href="http://btsguitar.blogspot.com/2011/09/opeth-heritage-first-listen.html">לא הראשון (בלהקה)</a> שמקשיב לאלבום הזה ומיד שופך את המחשבות על האלבום לתוך הבלוג.&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אבל היי, cut me some slack here - זה אופת' חדש!</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אני לא יורד לפרטים, אני רק חושב שזה אלבום מחווה אדיר לכל ההשפעות שהשפיעו על הלהקה הזאת, לאורך כל הקריירה שלהם. יש פה עקבות ביג-פוט של להקות פרוג, מהגדולות והמפורסמות ועד הנשכחות והאיזוטריות יותר. יש פה אווירה משוחררת וחסרת עכבות שיכולה להגיע רק מהקשבה להרבה ג'אז - בעיקר פיוז'ן קלאסי משנות ה 70 וכנראה מנוי חודשי לכל מה שיוצא מהלייבל ECM. יש פה רוק קלאסי, יש ארט רוק.&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בעיקר יש פה מאמץ לא לחשוב יותר מדי, לא להיות סופר מחושב, לתת ללב להוביל ולהוציא החוצה הרבה דברים שפעם היית פוסל ומשאיר על רצפת העריכה כי "זה יותר מדי כמו" או "יחשבו שזה קאוור של".</span><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://2.gvt0.com/vi/G1pi7Dn87mY/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/G1pi7Dn87mY&fs=1&source=uds" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/G1pi7Dn87mY&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></div><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">שלשום, יום חמישי בערב, הלכתי לראות את ג'יינז אדיקשן בהופעה, בגני התערוכה ת"א.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">היתה שם הופעה ראשונה של אלישע בנאי ו 40 השודדים (אחלה אנרגיות!) והופעה מחממת של בלונד רדהד, שאני מכיר רק ככה קצת, שלום-שלום, לא יותר. לדעתי היתה להם אחלה הופעה. הרכב מאד מרשים, מאד מדויק והאווירה שהם פיזרו על המקום היתה טובה, מתאימה ודי הפתיעה אותי. לא ראיתי את הקשר בין רדהד לג'יינז בהתחלה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ג'יינז עלו בסביבות 23:00, לקול מוזיקת הרקע של... פינק פלויד (??!)</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מסך שחור נפל ועל הבמה התגלתה להקה שמי שנמצא בה כבר מזמן לא נמצא בשנות ה 20 לחייו אבל גם אחרי הפרידות, הדרמות, הסמים, הנישואים, הגירושים, האנשים שעברו בה ויצאו - היא עדיין מצליחה לשמור על לב פועם חזק ואנרגיות מטורפות על הבמה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ג'יינז לא חסכו בכלום והביאו איתם את כל המופע, כולל את הרקדניות/חשפניות, את הקונפטי, את מופע האורות המושקע ובעיקר הביאו את היכולות של כל אחד וכולם.&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">תוסיפו לזה את הקשר היהודי הידוע והחם של הסולן, פרי פארל ואת הפתעת הערב - המתופף סטפן פרקינס "הוא בעצם שלמה שחגג לפני 30 שנה ויום בר מצווה והיום לפני 30 שנה קיבל את סט התופים הראשון שלו"! הקהל היה באקסטזה...</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לחברים שבאו איתי סיפרתי שאני פה בשביל שיר אחד - Just Because - סינגל רוק מהאיכות הכי גבוה, כמו בימים שלהקות רוק היו כותבות שיר כדי להוציא אותו בתקליט סינגל, ישר למצעדים.&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://2.gvt0.com/vi/sb3FJdRk-tI/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/sb3FJdRk-tI&fs=1&source=uds" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/sb3FJdRk-tI&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">טוב, שיר שלישי לתוך הסט והשיר מתפוצץ לכל כיוון...</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לא ציפיתי שזה יגיע כל כך מוקדם... ונשארתי לכל הערב.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הנה טעימות ל<a href="http://www.musicpix.net/index.php/allartists/janes_addiction/janes_addiction_photos_-_tel_aviv/">איך שזה נראה שם</a>&nbsp;(צילום: אבישי לוי)</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הרבה <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1237688.html">כותבים</a> ו<a href="http://e.walla.co.il/?w=/236/1841806">מספרים</a> על הביוגרפיה של דויד בואי, שיצאה לא מזמן בעברית (!)</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">גם אני קורא אותה בימים אלה וכמובן, שותה בצמא כל פיסת מידע להשלים ולתקן את הפאזל שיש לי בראש לגבי האומן האדיר הזה. נכון, יש בספר הרבה מידע זניח, מיותר ולפעמים אפילו תמוה אבל בסופו של דבר, מה שאתה באמת צריך נשאר והשאר - נשכח</span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://www.text.org.il/11_covers/1113071.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><img border="0" src="http://www.text.org.il/11_covers/1113071.jpg" /></span></a></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אז רוצו לקנות עותק וצללו עמוק לתוך הקריירה המופלאה של האיש שנפל עלינו ממאדים (יש מצב שהוא קפץ לביקור בית? איפה הוא נעלם??)</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ולסיום, אתמול הצגתי לעולם את הפילגש החדשה שלי - גיטרת וושברן (Washburn) אקוסטית, שמאלית, מוגברת ומתוקה (כן, אנחנו בשלב הירח-דבש...).</span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-bsbfAMuhnPE/TmJBSNvjYwI/AAAAAAAAARo/3rQHtogAAzE/s1600/Washburn+002.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/-bsbfAMuhnPE/TmJBSNvjYwI/AAAAAAAAARo/3rQHtogAAzE/s320/Washburn+002.jpg" width="320" /></a></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אני מחפש לה שם (D10 SCE LH פשוט לא עושה לי את זה...)</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אשמח לקבל רעיונות</span><br /><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">כמעט שכחתי -&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אי אפשר לסגור פוסט בלי להגיד מילה על מה שצפוי להתרחש היום בערב, לא רחוק מאיפה שאני יושב כרגע:</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בהצלחה!</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">שבוע טוב</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">גד&nbsp;</span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-2023687400416400051?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-88227318430909010662011-07-29T15:01:00.000+03:002011-07-29T15:01:27.085+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">ב<a href="http://notesfromthethinktank.blogspot.com/2011/07/2011.html">פוסט הקודם</a> כתבתי על כמה תקליטים חדשים שהבאתי איתי מהטיול בקרואטיה וסלובניה.<br />הנה עדכון על עוד כמה תקליטים שקיבלתי/קניתי לאחרונה, אבל לפני זה מילה לגבי התקליט של אלטון ג'ון שקיבלתי. Tumbleweed Connection הוא האלבום השלישי שאלטון ג'ון הוציא, בשנת 1970. כמעט כל האלבום מורכב משירים שנכתבו על/מושפעים מסיפורי קאנטרי/מערבונים/אמריקנה.<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-nuB9nVqC-Tg/Tiw-XMwM6fI/AAAAAAAAAPs/qeKW8-N2EeU/s1600/IMG_1955.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/-nuB9nVqC-Tg/Tiw-XMwM6fI/AAAAAAAAAPs/qeKW8-N2EeU/s320/IMG_1955.JPG" width="320" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />לאלבום הזה לא התלווה אף סינגל (!) אבל הוא הגיע לאלבום זהב בארה"ב 5 חודשים אחרי שיצא.<br />העניין הזה של ג'ון באמריקנה והשורשים המוסיקליים של הפופ האמריקאי מתחברים לי ישר עם אלבום אחר שאני לא מפסיק להנות ממנו - אלטון ג'ון ולאון ראסל - The Union.<br /><br /><b>Tool</b><br />כבר <a href="http://notesfromthethinktank.blogspot.com/2010/11/top-10.html">סיפרתי לכם</a> כמה אני אוהב את הלהקה הזאת ובמיוחד את האלבום הזה. זאת מתנה שקיבלתי מהחבר'ה בלהקה. יצאו מלכים!<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-qxsD2lpVnII/Tiw--Q6R-aI/AAAAAAAAAPw/OiUm2-dyFeo/s1600/IMG_1956.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/-qxsD2lpVnII/Tiw--Q6R-aI/AAAAAAAAAPw/OiUm2-dyFeo/s320/IMG_1956.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-_Ph04ZZWtdQ/Tiw_AnHOyqI/AAAAAAAAAP0/9LnLb8JN628/s1600/IMG_1957.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="269" src="http://4.bp.blogspot.com/-_Ph04ZZWtdQ/Tiw_AnHOyqI/AAAAAAAAAP0/9LnLb8JN628/s320/IMG_1957.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-YqbOhqqbPtc/Tiw_CvfqJBI/AAAAAAAAAP4/hs7JTKHy__E/s1600/IMG_1958.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="255" src="http://2.bp.blogspot.com/-YqbOhqqbPtc/Tiw_CvfqJBI/AAAAAAAAAP4/hs7JTKHy__E/s320/IMG_1958.JPG" width="320" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><b>Green River</b><br />עוד קלאסיקת סיאטל. משלים את התמונה עם עותק של Dry As a Bone<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-kh7PTIFV_qg/TixAiJVtpSI/AAAAAAAAAP8/rYRSYFINFiA/s1600/IMG_1960.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="255" src="http://4.bp.blogspot.com/-kh7PTIFV_qg/TixAiJVtpSI/AAAAAAAAAP8/rYRSYFINFiA/s320/IMG_1960.JPG" width="320" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><b>Woodstock part 2</b><br />החלק השני של הפסקול. כן, אולי זאת היתה מסחטת כסף על השאריות של הצלחת החלק הראשון אבל היי - יש שם אחלה שירים! הנדריקס, mountain, CSN&amp;Y ועוד<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-jPh_CqPkluw/TixBDfEByuI/AAAAAAAAAQA/WHEzSsQOEbY/s1600/IMG_1959.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="262" src="http://3.bp.blogspot.com/-jPh_CqPkluw/TixBDfEByuI/AAAAAAAAAQA/WHEzSsQOEbY/s320/IMG_1959.JPG" width="320" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><b>Dando Shaft</b><br />גם אני לא הכרתי אותם. להקת פולק-פרוג בריטית שהתחילה ב 1969 בקאנטברי והוציאה את האלבום הזה ב 70 אחרי שעברו ללונדון. יש שם פולק בריטי, יש פולק יותר אמריקאי ויש בין לבין.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-fM4HElCNqpc/TixBmeUNKvI/AAAAAAAAAQE/G4c9DR_QCqU/s1600/IMG_1961.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="249" src="http://4.bp.blogspot.com/-fM4HElCNqpc/TixBmeUNKvI/AAAAAAAAAQE/G4c9DR_QCqU/s320/IMG_1961.JPG" width="320" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><b>Hendrix - Cry of Love</b><br />אהרון מהלהקה הביא לי את האלבום הזה מהאוסף שלו בבית של ההורים שלו במרילנד. ועכשיו יש לי את האוסף הזה בכל הפורמאטים... אחת ההכרויות הראשונות שלי עם הנדריקס ואחת הנעימות, ללא ספק<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-Ky48L2PkxiE/TixCGyTy-0I/AAAAAAAAAQI/aqBoxf6NolM/s1600/IMG_1966.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="258" src="http://4.bp.blogspot.com/-Ky48L2PkxiE/TixCGyTy-0I/AAAAAAAAAQI/aqBoxf6NolM/s320/IMG_1966.JPG" width="320" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><b>עוד כמה אלבומים שאין לי עדיין הרבה מה להגיד עליהם....צריך לשמוע</b><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-aLXhpL9808M/TixCdEfBb3I/AAAAAAAAAQQ/9zC6A7hr9dM/s1600/IMG_1962.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="266" src="http://1.bp.blogspot.com/-aLXhpL9808M/TixCdEfBb3I/AAAAAAAAAQQ/9zC6A7hr9dM/s320/IMG_1962.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-wILabfT5M3o/TixCe0P1M3I/AAAAAAAAAQU/ghuvv-1hN5Y/s1600/IMG_1963.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="270" src="http://3.bp.blogspot.com/-wILabfT5M3o/TixCe0P1M3I/AAAAAAAAAQU/ghuvv-1hN5Y/s320/IMG_1963.JPG" width="320" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />מישהו יודע מי אלה?.... <br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-s-4IXufGmE8/TixChZYmpgI/AAAAAAAAAQY/bi4rKVV5zB4/s1600/IMG_1964.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="263" src="http://1.bp.blogspot.com/-s-4IXufGmE8/TixChZYmpgI/AAAAAAAAAQY/bi4rKVV5zB4/s320/IMG_1964.JPG" width="320" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />צד אחורי-<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-n7qWLSgPRzg/TixCbDnWRmI/AAAAAAAAAQM/S2OZDbLF9HU/s1600/IMG_1965.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="248" src="http://2.bp.blogspot.com/-n7qWLSgPRzg/TixCbDnWRmI/AAAAAAAAAQM/S2OZDbLF9HU/s320/IMG_1965.JPG" width="320" /></a></div><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-8822731843090901066?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-74162145214932880942011-07-22T19:08:00.000+03:002011-07-22T19:08:53.580+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">בתחילת החודש (יולי) טסנו ענת ואני לטיול של שבוע בקרואטיה וסלובניה.<br />היו לנו סיבות טובות לבחור דווקא ביעדים האלה עכשיו, טסנו קודם כל לחתונה של חברה טובה.<br />ובגגל שאני מחפש כבר כמה זמן לקנות גיטרה אקוסטית שמאלית, קיוויתי שאנחנו אחזור עם קייס של גיטרה ביד. זה לא ממש קרה (ולא שלא חיפשנו טוב טוב בכל החנויות בזאגרב...) אבל חזרנו מאד מרוצים. היה חלומי בכל פינה ומקום שהגענו אליו.<br />התחלנו בחצי האי איסטריה שבקרואטיה. זאת בעצם רצועת חוף הים הצפונית של קרואטיה, מול חופי איטליה, עם נופים, ריחות וצבעים של חוף ים-תיכוני טוב. היינו 2 לילות בעיירה רוביני. המקום פשוט מקסים. נשארה בו התמימות והנשמה של עיירת חוף איטלקית. המקום מושפע מאד מהעיצוב של ונציה (שנמצאת רק שעתיים וחצי שיט משם).<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-H1fY2agKNJo/TimTCoxeCbI/AAAAAAAAAOA/1lq-pxCZYtc/s1600/IMG_1857.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://1.bp.blogspot.com/-H1fY2agKNJo/TimTCoxeCbI/AAAAAAAAAOA/1lq-pxCZYtc/s320/IMG_1857.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-ZGrlSjfBJ48/TimT8sumY8I/AAAAAAAAAOE/SsS1NJ7eSSM/s1600/IMG_1857.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><br /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-OAVliIgMZy4/TimULRT9GRI/AAAAAAAAAOI/MI-T-Jq6FM8/s1600/IMG_1761.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://1.bp.blogspot.com/-OAVliIgMZy4/TimULRT9GRI/AAAAAAAAAOI/MI-T-Jq6FM8/s320/IMG_1761.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-FUjPRFpyfDA/TimUODSamEI/AAAAAAAAAOM/hHiOJ0EwvoU/s1600/IMG_1845.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://1.bp.blogspot.com/-FUjPRFpyfDA/TimUODSamEI/AAAAAAAAAOM/hHiOJ0EwvoU/s320/IMG_1845.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-pV3TKBBc2K0/TimUQVSKe6I/AAAAAAAAAOQ/zZzbcbkOADY/s1600/IMG_1744.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://3.bp.blogspot.com/-pV3TKBBc2K0/TimUQVSKe6I/AAAAAAAAAOQ/zZzbcbkOADY/s320/IMG_1744.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">שילבנו ביקורים בשמורות טבע ונופים יחד עם ערים (רוביני, לובליאנה, זאגרב). העברנו לילה/יום וחצי בסביבות אגמי פליטביצה - המקום גן עדן. אין מילים אחרות לתאר את המקום. יופי טהור שנראה כאילו ששום טביעת אצבע של אדם לא פגמה ביופי של המקום אף פעם.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-3u8Zay00hys/TimVk2Ku5_I/AAAAAAAAAOY/sBoMQEGIglw/s1600/IMG_1876.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://1.bp.blogspot.com/-3u8Zay00hys/TimVk2Ku5_I/AAAAAAAAAOY/sBoMQEGIglw/s320/IMG_1876.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-IV8RLMptMj4/TimVniVrgGI/AAAAAAAAAOc/eVhEUrU_CCM/s1600/IMG_1879.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://4.bp.blogspot.com/-IV8RLMptMj4/TimVniVrgGI/AAAAAAAAAOc/eVhEUrU_CCM/s320/IMG_1879.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-Y-46kKKq3II/TimVq3k54aI/AAAAAAAAAOg/vJyRXMCQfSM/s1600/IMG_1900.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://4.bp.blogspot.com/-Y-46kKKq3II/TimVq3k54aI/AAAAAAAAAOg/vJyRXMCQfSM/s320/IMG_1900.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-Q7aFrOwmkr0/TimVt44Qc3I/AAAAAAAAAOk/m7DUqOrteJ8/s1600/IMG_1906.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://1.bp.blogspot.com/-Q7aFrOwmkr0/TimVt44Qc3I/AAAAAAAAAOk/m7DUqOrteJ8/s320/IMG_1906.JPG" width="320" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">עוד מקום שביקרנו בו ופשוט הימם אותנו ביופיו היה אגם בלד (Bled) בסלובניה. עלינו דבר ראשון לתצפית על כל האיזור ממצודת בלד, ושם, מול כל היופי הזה, הייתי חייב לנסות את עוגת הקרמשמיט המפורסמת של המקום...</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">מבט ממצודת בלד אל הרי האלפים (אזור הגבול של סלובניה עם אוסטריה)</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-bE4N-f6GtwE/TimXKjyd6HI/AAAAAAAAAOs/K5RixBlNrOk/s1600/IMG_1925.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/-bE4N-f6GtwE/TimXKjyd6HI/AAAAAAAAAOs/K5RixBlNrOk/s320/IMG_1925.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-6yq7JV5jLhE/TimXMmC1vSI/AAAAAAAAAOw/A3q3OBmH48E/s1600/IMG_1928.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/-6yq7JV5jLhE/TimXMmC1vSI/AAAAAAAAAOw/A3q3OBmH48E/s320/IMG_1928.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-d4oSdcvq2uw/TimXOvtXNAI/AAAAAAAAAO0/WCrXgAlg2Gg/s1600/IMG_1929.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://4.bp.blogspot.com/-d4oSdcvq2uw/TimXOvtXNAI/AAAAAAAAAO0/WCrXgAlg2Gg/s320/IMG_1929.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-UGzdy64bTHc/TimXQiSOoPI/AAAAAAAAAO4/Q5IgZhfomZ0/s1600/IMG_1931.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://4.bp.blogspot.com/-UGzdy64bTHc/TimXQiSOoPI/AAAAAAAAAO4/Q5IgZhfomZ0/s320/IMG_1931.JPG" width="320" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-xAIPeunyqS4/TimXoKnlrUI/AAAAAAAAAPA/nvVkxkXZMF0/s1600/IMG_1924.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://3.bp.blogspot.com/-xAIPeunyqS4/TimXoKnlrUI/AAAAAAAAAPA/nvVkxkXZMF0/s320/IMG_1924.JPG" width="320" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-jwIh9PKuXkY/TimXSkBaB9I/AAAAAAAAAO8/4B-Qu0oBU8A/s1600/IMG_1933.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/-jwIh9PKuXkY/TimXSkBaB9I/AAAAAAAAAO8/4B-Qu0oBU8A/s320/IMG_1933.JPG" width="320" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">אגב, הקרמשמיט לא משהו. אכלתי בארץ יותר טעימות.... אבל נוף כזה עוד לא ראיתי!</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">בלובליאנה וזאגרב לא צילמנו המון - היינו עסוקים בלברוח מהחום, לחפש מזגן, לחפש גיטרה בשבילי, לחפש מתנות למשפחות, לשבת לעוד כוס בירה מקומית.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">ובכל זאת חזרתי עם ערך מוסף - תקליטים.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">עכשיו שחזרנו הביתה, קיבלתי פטיפון חדש (<i>Sherwood PM-9805</i>) מתנה ליומולדת. הנה כמה צילומים של הפטיפון החדש וכמה תקליטים חדשים שהבאתי איתי</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-JkUY7jE2TvI/TimZ7UUdHsI/AAAAAAAAAPM/9rc206Y8WNA/s1600/IMG_1950.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://3.bp.blogspot.com/-JkUY7jE2TvI/TimZ7UUdHsI/AAAAAAAAAPM/9rc206Y8WNA/s320/IMG_1950.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-0vhUyTcApUI/TimZ9QsE5aI/AAAAAAAAAPQ/WLHPtwKuaHI/s1600/IMG_1952.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://1.bp.blogspot.com/-0vhUyTcApUI/TimZ9QsE5aI/AAAAAAAAAPQ/WLHPtwKuaHI/s320/IMG_1952.JPG" width="320" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-RUc_XmRXsrc/TimZ5iMbCtI/AAAAAAAAAPI/9A4J9DwPdsU/s1600/IMG_1955.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/-RUc_XmRXsrc/TimZ5iMbCtI/AAAAAAAAAPI/9A4J9DwPdsU/s320/IMG_1955.JPG" width="320" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-P7fvOBu_Wu0/Timb3yVBuNI/AAAAAAAAAPU/UpdO-XwEi8Y/s1600/11072011.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://4.bp.blogspot.com/-P7fvOBu_Wu0/Timb3yVBuNI/AAAAAAAAAPU/UpdO-XwEi8Y/s320/11072011.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-ay3GLML1GYY/Timb8NLtl6I/AAAAAAAAAPY/gXHdnSYVE8g/s1600/11072011%2528001%2529.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://3.bp.blogspot.com/-ay3GLML1GYY/Timb8NLtl6I/AAAAAAAAAPY/gXHdnSYVE8g/s320/11072011%2528001%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-gdra-VNF-yQ/TimcAWwwt4I/AAAAAAAAAPc/IWscP58kcZM/s1600/11072011%2528002%2529.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://3.bp.blogspot.com/-gdra-VNF-yQ/TimcAWwwt4I/AAAAAAAAAPc/IWscP58kcZM/s320/11072011%2528002%2529.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-1kLG8FKdsvc/TimcEAk-_qI/AAAAAAAAAPg/zx2EU1LGmBY/s1600/11072011%2528003%2529.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://3.bp.blogspot.com/-1kLG8FKdsvc/TimcEAk-_qI/AAAAAAAAAPg/zx2EU1LGmBY/s320/11072011%2528003%2529.jpg" width="320" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">אגב, למי שבעניין, את התקליטים קניתי בחנות בלובליאנה, <a href="http://www.spinvinyl.si/">Spin Vinyl.</a> אחלה מקום עם כמה מציאות אמיתיות (היתה התלבטות קשה מה לקנות ומה להשאיר שם).</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>Behind the Sun</b></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">בגזרת הלהקה יש כמה חדשות.&nbsp;</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">קודם כל בחרנו גיטריסט חדש שיחליף את יורם אלוש. קוראים לו כפיר. אין עוד יותר מדי מה לספר או להוסיף לגביו, אנחנו צריכים להכיר טוב יותר אחד את השני ולקוות שהוא ייתחבר לעסק כמה שיותר מהר.&nbsp;</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">אנחנו ממשיכים לעבוד על שירים חדשים. הקלטנו כבר כמה לדמו (demo), יש עוד שיר אחד חדש שפחות או יותר מוכן להקלטת דמו, קוראים לו City in the Dusk. בימים האלה התחלנו לעבוד על שיר שדן (בס) כתב את המילים והוא יחד עם אהרון כתבו את הלחן. שיר מאתגר עם כמה רעיונות חדשים שלפי דעתי עוד לא ניסינו עד היום בלהקה. יש עוד כמה שירים בשלבים של אוסף ריפים או רק מילים, שאנחנו צריכים להגיע אליהם ולעבד אותם לשירים שאפשר להקליט. התהליך לוקח זמן וצריך הרבה סבלנות אבל הוא גם מאד מעניין, מאתגר. אנחנו כל הזמן שואפים להגיע לשירים איכותיים וממוקצעים יותר באלבום הבא.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"> </div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>מה אני קורא בימים האלה?</b></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">2 ספרים במקביל - "יער נורווגי" של מרקומי ואת הביוגרפיה החדשה של דיויד בואי, שכתב מארק ספיץ ותירגמה לעברית דורית בריל-פולק.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><b>מה אני שומע בימים האלה?</b></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">את האלבום השני של Black Counrty Communion</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">קצת Amy Winehouse</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">את החדש של אדי ודר</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><br /></div><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-7416214521493288094?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-9362791186930782402011-03-26T20:32:00.000+02:002011-03-26T20:32:19.037+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">(לא, הבלוג הזה לא הולך לשום מקום - we're here to stay)<br /><br />עוד חודש וחצי אני שוב עובר דירה<br />כן, נחשתם נכון - לא הפעם הראשונה ואני מנחש - גם לא האחרונה.<br />ויש את השלב הזה, בערך חודש וחצי לפני המעבר, כשאתה אומר לעצמך חייבים לקחת את המעבר הזה ברצינות, לאסוף קרטונים ולהתחיל לעבור על הבית - חדר חדר - ולמיין מה עובר ומה נשאר בפח.<br />מכירים את ההרגשה הזאת בסוף של יום מיון כזה, כשאתה מוריד ארגזים על ארגזים של חפצים לפח, משיל מעלייך משקל כמו צנחן שמגיע לקרקע?<br />&nbsp;Leave it behind <br />You got to leave it behind <br />All that you fashion <br />All that you make <br />All that you build <br />All that you break <br />All that you measure <br />All that you feel <br />All this you can leave behind <br />All that you reason<br />All that you sense <br />All that you speak<br />All you dress-up <br />All that you scheme...<br /><br /><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="390" src="http://www.youtube.com/embed/gwKEdFoUB0o" title="YouTube video player" width="480"></iframe><br /><br />היום פתחנו ארגזים שלא פתחנו מאז שעברנו לדירה הנוכחית, לפני 5 שנים (!) רק כדי לגלות שיש בהם קלטות וידאו שכבר אין איפה לראות אותן, קסטות שכבר אין איך לתרגם אותם לטכנולוגייה של היום או ספרים שהיינו בטוחים שאיבדנו וקנינו אותם שוב מאז...<br />יש משהו עצוב אבל גם מאד מלמד ומגמד בלזרוק חפצים שהיו פעם כל כך בעלי ערך והתאמצת כל כך להשיג אותם. 2 בוטלגים של זפלין בוידאו (Where the Leevee Breaks + Copenhagen 69) שהבאתי איתי מסיאטל וקניתי בתחנה המרכזית הישנה (לא עבדו עליי!בפנים באמת היתה קלטת עם תוכן!). בוטלג של Deep Purple שאני כבר לא זוכר מאיפה השגתי אותו (אולי חבר שלי שעבר לארה"ב הוריש לי אותו) שנקרא Scandinavian Nights Denemark 72 שכל מה שאני כן זוכר ממנו זאת התפרצות עצבים מגניבה של גיליאן על איזה ערס דני בקהל שכנראה היה שתוי וחיפש צרות.<br />מסע הבחירות של מאיר אריאל. מתנה של צוות חנות טאוור רקורדס דאז, ליומולדת שלי. sorry guys, לא היה לי ברירה וזה היה כואב.<br />י. קוטנר מצטרף למסע פולק רוק ייחודי במדינה הזאת. כמה פעמים אתה באמת יוצא ל tour בארץ? ממש נכנס לואן (במקרה הזה טרנזיט פולקסוואגן) עם כל שאר הלהקה והציוד ונוסע ממקום למקום?<br />ה"כמעט הופעה" של אריאל בפסטיבל עכו - priceless<br /><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="390" src="http://www.youtube.com/embed/u-ph0XldnY8" title="YouTube video player" width="480"></iframe><br /><br />מהצד של אישתי היה הכי קשה להיפרד מבוטלג של Pearl Jam בהופעה ענקית שהם ארגנו לתושבי סיאטל ב 92. הסיבוב של ten הסתיים בהצלחה ענקית אחרי שהתחילו אותו כלהקה חצי אנונימית ורעיון היה לתת חזרה אהבה לעיר שממנה הכל התחיל. אז ארגנו במה גדולה ב Magnuson Park שנמצא מחוץ לעיר, וארגנו אוטובוסים שיסיעו את כל המעריצים לשם וחזרה. כל העסק היה חינם, על חשבון הלהקה. איפה שהוא בין הבלונד המחומצן של סטון לסצינה הביזארית הזאת<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://pearljamhistory.no.sapo.pt/images/Dropinthepark.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://pearljamhistory.no.sapo.pt/images/Dropinthepark.jpg" width="202" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />יצא אחלה של וידאו - והיום הלך לפח...<br /><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="390" src="http://www.youtube.com/embed/uNWVx64u7x4" title="YouTube video player" width="480"></iframe><br /><br />פתאום הנחישות של אשתי לעשות היום סדר ולזרוק דברים הצליחה להבהיל אותי.<br />המבטים פזלו גם לכיוון כוורת התקליטים שלי וכבר אתמול בערב, אחרי ארוחת שישי אצל ההורים שלה, התחילו להיזרק לאוויר משפטים בוחנים, כאלה שבודקים את העומק של המים<br />"מתי לעזאזל שמעת את התקליט הזה של שלישיית אדלר בפעם האחרונה?? למה אתה בכלל צריך אותו בבית?!?"...<br />אני גאה להגיד ששום תקליט לא עזב את הכוורת שלו היום. כל מטוסינו שבו בשלום לבסיסם.<br /><br />ואם כבר בתקליטים ומטוסים אנחנו עוסקים...<br />קיבלתי מעידו (בר-זכאי) תקליט מעולה מתנה - את האלבום השלישי של Blue Öyster Cult שנקרא <i>Secret&nbsp;</i><br /><i>&nbsp;Treaties</i><br />אחלה של עטיפה, במיוחד אם אתה מחזיק אותה ביד ומסתכל טוב טוב מה זה יושב בתא הטייס<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><a href="http://static.rateyourmusic.com/album_images/e8c33d6f00c03adc3cdd410e684678bf/747903.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://static.rateyourmusic.com/album_images/e8c33d6f00c03adc3cdd410e684678bf/747903.jpg" /> </a><a href="http://www.blogger.com/goog_570589478" imageanchor="1" style="clear: right; color: black; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;">אלבום רוק-גיטרות אמריקאי סבנטיז מובחר - זה במשפט אחד</a><a href="http://www.blogger.com/goog_570589478" imageanchor="1" style="clear: right; color: black; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;">יש שם כמה שירים טובים וכמה אפילו טובים מאד</a>&nbsp;</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;">עוד לא שמעתי אותו המון אבל ממה ששמעתי עד עכשיו, יש את <a href="http://www.youtube.com/watch?v=DiF8uSulVc0">Dominance and Submission</a> שעם שירה קצת יותר מוקפדת היה יכול להיות אחלה שיר.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span id="goog_570589481"></span><span id="goog_570589482"></span>חברים מספרים לי שהשיר הכי טוב באלבום הוא בכלל השיר האחרון באלבום - <a href="http://www.youtube.com/watch?v=7xXEtO3bEe0">Astronomy</a></div><div style="color: black;"><i><br /></i></div><div style="color: black;">אביב כבר אכן, פסח בדרך ואחריו קיץ. התגעגעתי אליו</div><div style="color: black;">שיהיה שבוע טוב<i><br /></i></div><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-936279118693078240?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-16527634771176818132011-02-26T13:50:00.000+02:002011-02-26T13:50:00.755+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">כן, מגיעות לי 2 נקודות שחורות על הזמן שעבר מאז שכתבתי פה בפעם האחרונה. אולי אפילו 3<br />אבל בואו לא נבזבז עוד זמן על תרוצים ונעבור למה באמת קרה בזמן האחרון.<br />בשעה טובה סיימתי לקרוא את הביוגרפיה של קית' ריצ'רדז, גיטריסט הרולינג סטונז.<br />אפשר להגיד הרבה דברים פחות מחמיאים על הספר ואולי חלקם אפילו נכונים אבל יש דבר אחד שאי אפשר לקחת ממנו - הספר מבדר<br />"מה בעיה?" אתם אומרים לעצמכם, "מה כל כך קשה להיות מבדר עם חיים כמו החיים של ריצ'רדז?"<br />אז זהו, שמי שכבר קרא ביוגרפיית רוק אחת או שתיים (me! me!) יודע שאפשר לחרבן את זה לגמרי, להוציא סיפור חיים קיצוני, מטורף ועל הנייר מעניין לאללה - משעמם, יבש או סתם מבולבל (ראה מקרה דילן, חלקים נרחבים מהספר של ג'ון דנזמור - מתופף ה Doors ועוד)<br />ריצ'רדז (יחד עם ג'יימס פוקס) מצליח לשמור על ממזריות, על רוח חיים. הוא בעצם נותן מקום של כבוד בתוך הראש שלו ומעביר אותך בחיים הלא משעממים שלו, בצמתים חשובים של הרוק, דרך העיניים שלו. ברור שלא תמיד הוא תמים ולפעמים אפילו אשם. ברור שאם מיק ג'אגר היה כותב היום את הביוגרפיה שלו - הייתי יכול לשים פרק מול פרק ולשמוע 2 גרסאות שונות לחלוטין על אותו ארוע, אותה תקופה. אבל זה עדיין מעניין - יש סקס, יש (ללא ספק הרבה) סמים, יש (מחסנים על מחסנים של) רוקנ'רול - וזה כל מה שצריך כדי להפוך את הרולדה הזאת טעימה לכל האורך.<br /><br />מה הספר הבא?<br />"האיש שלא פסק לישון" של אהרון אפלפלד<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-3tEeCK4MPHU/TWAUgFrOWvI/AAAAAAAAAJ8/oKsDuvwNlLY/s1600/901546.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://3.bp.blogspot.com/-3tEeCK4MPHU/TWAUgFrOWvI/AAAAAAAAAJ8/oKsDuvwNlLY/s320/901546.jpg" width="205" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />חשבתם פעם איזה מהפך אישי, רגשי, תודעתי ופיזי עבר על ניצולי שואה צעירים, כשפגשו את אנשי הסוכנות שהכינו אותם לקראת העלייה לארץ? איך החדירו באנשים החצי-שבורים האלה דם חדש, שפה חדשה, מוטיבציה ודחף? ומה קרה לעולם שהם השאירו מאחורה? הזכרונות של עולם שלם שהיה ונמחק, של שפה שכבר לא יישתמשו בה כמעט. ספר מבטיח, ללא ספק<br />&nbsp; <br />ומה עם מוזיקה?<br />וואו, כל כך הרבה דברים מעניינים!<br />אהבתי לאללה את החדש של <i>אסף אמדורסקי</i> (<i>צד א'</i>). נשבתי באופן שבו האלבום הזה בושל והוקלט - אצל אמדורסקי בבית, בחודש וקצת של עבודה כשהוא מנגן על רוב הכלים ומצרף אליו מוזיקאים מצוינים כמו רונה קינן, קרני פוסטל ותם מוכיח. בעיקר אהבתי את החזרה של אמדורסקי לרומן שלו עם ג'אז צרפתי/אלקטרוני שהיה כל כך דומיננטי ב 2 האלבומים הראשונים שלו.<br /><br />יש את אלבום ההופעות החדש של <i>פרל ג'אם</i> - <i>Live on Ten Legs</i> שבא לתת טעימה מסיבובי ההופעות של השנים האחרונות (2003-2008). אז כבר ברור שפרל ג'אם היא תופעה אחרת לגמרי בהופעה. מאות אלפי צופים יעידו על החוויה. זה גם משנה בדרך כזאת או אחרת את הלהקה ואת השירים שהם בוחרים לנגן כל ערב. "איך זה משנה?" אתם אומרים "הרי זה אותו שיר כל ערב, אותם מילים, אותם אקורדים, אותו מעבר תופים". אז זהו, שלכאן נכנסים מרכיבים שאפילו מי שכתב את השירים לא לוקח בחשבון. המקום, הקהל, האנרגיות שמועברות מהלהקה לקהל וחזרה לבמה - כל אלה משנים שירים, הופכים כל ביצוע לאישי. זה רק אנחנו (הלהקה) ואתם (הקהל). הנה דוגמא - אדי (סולן פרל ג'אם) מסביר איך אתם (הקהל) שיניתם את המשמעות של השיר וע"י כך עשיתם הרבה יותר מזה<br /><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="405" src="http://www.youtube.com/embed/uxHnvmfikbM" title="YouTube video player" width="500"></iframe><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br />טוב - חזרה לדיסק החדש, יש שם שיר חדש (Arms Aloft) שאולי, כמו Untitled באוסף הופעות הקודם - live on 2 legs - לא ייזכה לחשיפה אחרת או יותר מדי תשומת לב (אפילו מהלהקה) וחבל...<br />יש בו ביצוע לשיר של ג'וני ליידון ולהקת PIL. נו, שיהיה<br />יש בו ביצועים חיים לכמה מהשירים היותר טובים מהאלבומים האחרונים (World Wide Suicide, Got Some, The Fixer) ויש כמה שירים מקסימים שבשנים האחרונות כבר די נשכחו או נדחקו הצידה מהפלייליסט (Spin the Black Circle, In Hiding, Rearview Mirror)<br />אבל בעיקר יש בו לא מעט שירים שכולנו כבר מכירים, כולנו כבר שמענו, אפילו בהופעות, עשרות פעמים ואני לא מצליח להבין למה לשים אותם שוב באוסף שיוצא בשנת ה 20 של הלהקה. למה לא לפנות את המקום לעוד איזה ביצוע של The Who או של Creedence Clearwater Revival? למה לא לנצל את הבמה להכניס עוד שירים כמו Amongst the Waves או Come Back?<br />אתם באמת חושבים שזה מה שאני צריך, עוד ביצוע חי ל Alive? לשמוע את Jeremy שוב אומר את שלו בכיתה? אוקיי, הבנתי - אתם רוצים להראות את כל רוחב היריעה עם שירים מה 20 שנות פעילות וגם כאלה שכמה שיותר&nbsp; אנשים יוכלו לשיר ברמזור ולהנות אבל אני חושש שאותי (ואולי עוד כמה מטיבי לכת כמוני) קצת איבדתם עם בחירת השירים הפעם.<br /><br />עוד דברים שאני שומע בזמן האחרון?<br />הרבה <i>Rolling Stones</i>. בעיקר את התקופה עם מיק טיילור (גיטרה), שזה אומר 1969-1974, שזה אומר<br />Let it Bleed, Sticky Fingers, Exile on Main Street, Goats Head Soup, It's Only Rock 'n Roll<br />זה גם הלך טוב עם הביוגרפיה של ריצ'רדז ברקע<br />אני שומע, הרבה בעזרתו של אהרון, אלבומי הופעות של ה <i>Grateful Dead</i>. את Europe 72 כבר הכרתי ואהבתי אז הוא המליץ להמשיך ל Live Dead. אני אומר שעם המוזה המתאימה - אי אפשר לטעות איתם. להקה שבאה טוב ותמיד מצליחה להוריד לי את קצב הלב ולחץ הדם<br /><br />שומע את <i>ברוס ספרינגסטין</i> - זה בעיקר טקס של תקליטים. שישי בוקר/צהריים - מכין קפה טוב ויושב לשמוע תקליט.<br />זה התחיל עם Nebraska המינימלי (נפלא!) ואז גלש אחורה ל Greetings from Ashbury Park, NJ הנהדר, אח"כ ל The River. בעקבות הסרט המופתי על ההקלטות של Darkness on the Edge of Town חרשתי גם אותו לא מעט ולאחרונה זה יותר Born to Run. מעניין לראות ולשמוע את המעברים החדים שספרינגסטין עשה בקריירה שלו - לפעמים מבחירה ולפעמים קצת פחות.<br />אותי תמיד מדליקות עובדות קטנות, כביכול יבשות, שאתה שומע כבדרך אגב ברדיו, משהו שהשדר יגיד לפני או אחרי הישר שהוא כרגע השמיע. למשל לפני כמה ימים שמעתי ב 88FM שיר של דיויד בואי - אולי זה היה Sound and Vision - ובסוף השיר, השדר אמר שבואי הקליט את השיר בטייק אחד ולקח לו הרבה זמן לחזור אליו מרוב שהשיר נוגע בתקופה כל כך אפלה ורעה שלו. אתה לא אמור לדעת מהעובדה הזאת והיא לא אמורה לשנות משהו מהמוצר הסופי&nbsp; - אבל היא עושה את כל ההבדל. כל ההתייחסות לשיר היא פתאום שונה. אותו דבר לגבי לאבומים. אתה מגלה שהאלבום בכלל הוקלט בתור דמו (Nebraska) על טייפ קסטות. הגרסאות על התקליט היו אמורות להיות הבסיס לעבודה עם הלהקה של ספרינגסטין - ה E Street Band - אבל בסוף הוא החליט להוציא את האלבום כמו שהוא. מקסים.<br /><br />ומה חדש עם <i>Behind the Sun</i>?<br />הכותרת לא השתנתה, אנחנו עובדים על שירים חדשים.<br />היום (שבת ה 26.2.11) אנחנו מופיעים בת"א ושם ננגן כנראה 3 שירים חדשים, ל 2 מהם זאת תהיה בכורה. מבחינתנו זה שלב חשוב שייאפשר לנו לסמן אותם כפחות או יותר מוכנים ולהמשיך הלאה, לעבוד על השירים הבאים שמחכים לטיפול.<br />די קשה בשלב הזה לאפיין את הסאונד של האלבום הבא ואפיל קשה יותר לחזות מתי נוציא אותו אבל הוא עושה צעדים קדימה.<br />חוץ מהעבודה על השירים החדשים, אנחנו גם מאד גאים שסדרת הטלביזיה החדשה של ערוץ 2 - סימני שאלה - בחרה להשתמש בשירים מהאלבום הראשון שלנו במהלך כמה מהפרקים (למשל פרק 3 ופרק 5 שישודר ביום שני הקרוב, ה 28.2). אם פספסתם את פרק 3, אפשר לראות אותו <a href="http://reshet.ynet.co.il/Shows/Simanei_Sheela/videomarklist,180200/">כאן</a><br /><br />דבר אחרון - אני ממשיך לנגן הרבה על הגיטרה, ממשיך ללמוד המון מהמורה שלי - עידו בר זכאי. עם זה שאנחנו ממשיכים לשלב לימודי אקורדים עם לימודי תווים, הדברים מתקדמים לא רע. יש המון קטעים מעניינים של קלאסיקות ואפילו קלאסיקות ספרדיות ובצד של האקורדים, בזמן האחרון עבדנו על Heart of Gold של ניל יאנג, על Thank You של זפלין, Wish You Were Here של פינק פלויד, Fast Car של טרייסי צ'פמן ועכשיו גם על<br />I Shall Be Released של דילן.<br /><br />זהו בינתיים.<br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cBY-0n4esNY">זנגה זנגה</a> לכם</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-1652763477117681813?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-14381300740976856492010-12-11T15:57:00.000+02:002010-12-11T15:57:58.825+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">סרטים זאת חוויה יוצאת דופן<br />נראה שכמו במקרה עם המוסיקה, גם עולם הסרטים עובר טלטלות ושינויים בסדר הישן אבל ממש כמו במוסיקה, משהו בחוויה הבסיסית של לשבת לשעה פלוס (פלוס הרבה יותר בחלק מהמקרים) מול מסך, ענק או קטן, ולתת לעצמך להתנתק מהכל ולהישאב לסיפור, לדמות, לצבעים, לתקופה - משהו מזה כנראה לא יישתנה.<br />סרט טוב זה עניין של מוד (mood). אולי לקפוץ לראות מתח בדיוני באמצע השבוע לא יתפוס אותך טוב. לך תדע מה עבר עלייך באותו יום. בגדול יש מקום להכל. היום בא לך איזה דוקו טוב של מוזיקה, כזה שיימלא אותך אמביציה להיות יצירתי ולדחוף קדימה, מחר זה יהיה הסרט הכי דבילי כי אתה פשוט צריך לצחוק מכל הלב.<br />יש סרטים גדולים, כאלה שעושים המון רעש עוד לפני שבכלל התחילו לצלם אותם. כאלה שמרוב "מאחורי הקלעים" שהיחצ"נות שלהם משחררת לפני הבכורה כבר ראית את רוב הסרט....<br />הפרמיירות שלהם ענקיות, נוצצות, עלויות ההפקה פשוט לא נתפסות והערך שלהם נמדד בהכנסות של היומיים הראשונים שלהם באויר העולם.<br />ויש סרטים שפשוט יוצאים ומתקיימים מתחת לראדר ומתחת לכל הבאזז<br />אחד לכמה זמן אתה נפגש עם סרט כזה, שפשוט מזכיר לך למה בכלל יש דבר כזה -סרט - ולמה הוא יכול לשנות לך את כל העולם.<br />הנה דוגמא ל 3 סרטים כאלה<br /><br /><a href="http://www.imdb.com/title/tt0907657/"><b>Once</b></a><br />נתחיל באחרון שראיתי. סיימתי לראות אותו לפני שעה. הביא לי אותו עידו (<a href="http://www.idobarzakay.com/">בר זכאי</a>) ואמר "קח, תשב לראות אותו בכיף, יעשה לך טוב".<br />דבלין, אירלנד.<br />ג'ינג'י אירי שבור-לב עם גיטרה מנגן ברחוב, עם קול קט סטיבנסי כזה<br />מהגרת צ'כית צעירה מוכרת פרחים ברחוב, עוצרת להתפעל מהשיר שלו.<br />סיפור קטן, ממלא את הלב, מוצף במוזיקה הכי מקסימה.</div><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/726SFblz9Lk?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/726SFblz9Lk?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><br /><b><a href="http://www.imdb.com/title/tt0765120/">My Blueberry Pie</a></b><br />כשאני חושב על זה, אולי רמת המעורבות של המוסיקה בסרטים מהסוג הזה היא מה שקונה אותך עוד לפני שהסרט עצמו כובש, עוד לפני שסיימת לראות את הסיפור ולהתאהב באיזה דמות או שניים.<br />My Blueberry Nights הוא כביכול סרט עם קאסט בקליבר לא קטן. יש שם את ג'וד לאו, נטלי פורטמן, רייצ'ל וייס ויש שם את נורה ג'ונס בתפקיד ראשי. ואת נורה הרי רובנו כבר מכירים מהמוסיקה שהיא כותבת. <br />הקאסט מכובד אבל הם כולם מורידים מעט מעצמם כדי להתאים למידות של התסריט, הסיפור והעטיפה הצנועים.<br />נורה ג'ונס כמובן גם מככבת עם המוסיקה ברקע אבל לא רק היא. פסקול מצוין<br />סיפר לי על הסרט חבר מהמילואים שפשוט נפל שדוד מהפסקול.</div><object height="306" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/svalA_gwpfY?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/svalA_gwpfY?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="306"></embed></object><br /><br /><b><a href="http://www.imdb.com/title/tt0499603/">Ten Items or Less</a></b><br />לפעמים אתה מופתע לגלות שדווקא בסרטים "הקטנים" האלה, השחקנים עם השם הגדול מרשים לעצמם לעשות מהלכים מפתיעים.<br />ב Items or Less 10 מורגן פרימן משחק שחקן ידוע שמוכר בעיקר בזכות הקול שלו שמספר את הסיפור בסרטים ובזכות חיבה לסרטי מתח שוברי קופות. לצחוק קצת על עצמך מדי פעם זה לגמרי לא רע...<br />פרימן בונה דמות לסרט חדש שבו ייכב, מחליט לרדת אל העם ולמצוא השראה במקומות הכי לא צפויים. כשהוא נכנס לסופר-מרקט זניח הוא מגלה את סקארלט, קופאית עם ביצים שתלמד את פרימן על העולם שלה.<br />על פז וגה לא צריך להגיד מילה, פשוט לרוץ לראות את הסרט.<br /><br />את הסרט הזה מצאנו, ענת ואני, ממש במקרה בערוץ 23, תוך כדי זפזופ ערוצים ביום שבת מפוהק.<br /><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/MquN2nZnhZw?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/MquN2nZnhZw?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><br /><br />תראו את ה 3 האלה בלי לחץ. קחו לעצמכם שעה וחצי בכיף להנות מהם.<br />יש לכם גם המלצה לסרט (או סרטים) כאלה?<br />ספרו לי<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-1438130074097685649?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-44988094117538205152010-12-10T16:32:00.000+02:002010-12-10T16:32:23.857+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">עוד סבב של תקליטים<br />בינתיים נשרף לנו הלב ושוב המלך הוא עירום....<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPzhEXsQ8vI/AAAAAAAAAI4/_D9QcQyxdJo/s1600/IMG_1671.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="237" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPzhEXsQ8vI/AAAAAAAAAI4/_D9QcQyxdJo/s320/IMG_1671.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPzhIn8dj4I/AAAAAAAAAI8/YsHfFAYRxJo/s1600/IMG_1672.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="257" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPzhIn8dj4I/AAAAAAAAAI8/YsHfFAYRxJo/s320/IMG_1672.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TP_pIggnmfI/AAAAAAAAAJs/GhPKUSN8kDM/s1600/IMG_1676.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TP_pIggnmfI/AAAAAAAAAJs/GhPKUSN8kDM/s320/IMG_1676.JPG" width="240" /></a></div>(דווקא תקליט רציתי להגיד עליו כמה מילים יצא הפוך על הצד...)<br />אני מכיר את האלבום הזה כבר הרבה זמן, מאד מאד אוהב אותו וכל כך שמחתי למצוא אותו בתקליט, במצב שמיעה מצוין.<br />אבא שלי מאזין מושבע של מוסיקה קלאסית ואני זוכר איך ניסה להכניס אותי לעניין כבר מגיל צעיר (sorry אבא... אולי בעתיד מתישהו) אבל למרות שאני לא ממש מצליח להיכנס לעניין עם מוסיקה קלאסית, האלבום הזה מכניס אותי לשם מהצד. כאילו <b>ג'ון לורד</b> (קלידן ומלחין בחסד) מצא מסדרון סודי שמקשר את אולמות הרוק - עם הרמקולים הענקיים, קירות של מגברים על הבמה, רצפות מטונפות מסיגריות, בקבוקי בירות ושאריות של מהומות - להיכלים המעונבים, הדקדנטיים של מי שכבר שבע מרעש וסיפוק קצר ומהיר ורוצה רק להתענג על פילהרמוניות, יצירות, מלחינים ומנצחים גדולים. <br />ב 1969 ג'ון לורד יזם את המפגש הכל כך לא צפוי של להקת רוק (או מה שנשחב בזמנו פופ) ותזמורת פילהרמונית. ועוד איזה תזמורת! הפילהרמונית המלכותית הבריטית בניצוחו של מלקולם ארנולד, שמסתבר שהיה לו לב רחב מספיק לא לבעוט את הפושטקים האלה עם השיער האורך והדיסטורשן הצורח מהאולם שלו - הרויאל אלברט הול.<br />התוצאה פשוט מקסימה בעיניי.<br />אולי לא כולם אוהבים את זה.<br />פעם שמתי את הדיסק הזה בדרך לחופשה עם אישתי באילת. איפה שהוא ליד חצבה היא כבר פתחה את הדלת ואיימה לקפוץ...<br />ברור שזה לא היה השידוך הראשון של רוק וקלאסי. עשרות שנים אח"כ מטאליקה הוציאו את S&amp;M אבל זה עדיין לא יצירה שנכתבה עבור להקת רוק ותזמורת....<br />אה כן, ואם העטיפה של התקליט הזה מזיכרה לחלק מכם את העטיפה של ה DVD החדש של אופת', זה לא במקרה. תקראו לזה הומאז' או העתקה או מה שבא לכם - זה אותו אולם, הם יושבים באותם מקומות ומצולמים באותה זוית.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPzhopWDEZI/AAAAAAAAAJQ/9sID34P0gbE/s1600/IMG_1677.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPzhopWDEZI/AAAAAAAAAJQ/9sID34P0gbE/s320/IMG_1677.JPG" width="276" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPzhu8imX7I/AAAAAAAAAJU/2ZqprXbOuwY/s1600/IMG_1678.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="268" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPzhu8imX7I/AAAAAAAAAJU/2ZqprXbOuwY/s320/IMG_1678.JPG" width="320" /></a></div><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">איזו קניה!</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">האלבום הזה, <i>Smokey Mountain Ballads</i>, פשוט יציאה ומציאה ומה שתרצו.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">אתה שם את המחט ונזרק 80 שנה אחורה או יותר&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">זה אוסף מהפנט של שירי עם של אמני בלוגראס, פולק, קאנטרי, כמו שהם הוקלטו בסוף שנות ה 20 ותחילת ה 30 בארה"ב.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">משהו כמו לקחת את הפסקול של "<a href="http://www.youtube.com/watch?v=OF5OtSO3j6I">אחי, איפה אתה?</a>" ולחזור איתו למקור, לשורשים שלו במונו&nbsp;</span><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPzh03GWcWI/AAAAAAAAAJY/TzkKmGYFCi8/s1600/IMG_1679.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="266" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPzh03GWcWI/AAAAAAAAAJY/TzkKmGYFCi8/s320/IMG_1679.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TP_zh9Sq7OI/AAAAAAAAAJw/xAqE0ORs8DM/s1600/IMG_1673.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TP_zh9Sq7OI/AAAAAAAAAJw/xAqE0ORs8DM/s320/IMG_1673.JPG" width="240" /></a></div>אוף... שוב יצא על הצד<br />הגלגול של קלפטון בתור המוביל של Derek &amp; The Dominos היה אחד הגלגולים המוצלחים שלו. בהתחלה הכרתי את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Live_at_the_Fillmore_%28Derek_and_the_Dominos_album%29">האלבום הכפול שלהם בהופעה בפילמור</a> שפשוט הקסים אותי ורק אז שמעתי את האלבום הזה - Layla and Other Assorted Love Songs. זה האלבום היחידי שההרכב הזה הוציא (וזה לא ההרכב היחידי שקלפטון הוביל, שהוציא רק אלבום אחד מעולה ואז התפרק) והוא ללא ספק עמוס ביופי, כשרון מוזיקלי ויכולת. להרכב המצוין של מוזיקאי בלוז-רוק הצטרף גם כגיטריסט אורח ענק - דווין אלמן (Duane Allman) מהאלמן ברדרז בנד - והפך את האלבום הזה לפנינה אמתית לכל מי שאוהב בלוז רוק. ברור שהשיר הכי מפורסם באלבום הזה הוא Layla (שהפך ללהיט רדיו רק <b>שנתיים </b>אחרי הוצאת האלבום עצמו!)<br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPziBT8d7oI/AAAAAAAAAJc/oenhhc_GSH8/s1600/IMG_1680.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPziBT8d7oI/AAAAAAAAAJc/oenhhc_GSH8/s320/IMG_1680.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPziIvBdtmI/AAAAAAAAAJg/M-0o4R0PjkE/s1600/IMG_1681.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="276" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPziIvBdtmI/AAAAAAAAAJg/M-0o4R0PjkE/s320/IMG_1681.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPziQeO5CoI/AAAAAAAAAJk/I62grfumBdM/s1600/IMG_1682.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="268" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TPziQeO5CoI/AAAAAAAAAJk/I62grfumBdM/s320/IMG_1682.JPG" width="320" /></a></div><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-4498809411753820515?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-48414629993170486472010-11-27T17:57:00.000+02:002010-11-27T17:57:50.397+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">לפני כמה זמן החלטנו לעשות משאל בין כל חברי הלהקה ולראות איזה הרכבים/אמנים ירכיבו את רשימת 10 ההכי טובים, מתוך הממוצע של כל התשובות. החלטנו גם לפרסם את המצעד הזה בבלוג שלנו בעמוד המייספייס. חלקכם עקב אחרי הספירה לאחור, חלק אפילו הגיבו בפייסבוק או אחד על אחד ("וואלה בחיים לא האמנתי שאופת' אצלכם מקום ראשון!"). עכשיו שהמצעד נגמר וכל 10 המקומות כבר נחשפו, חשבתי שיהיה מגניב לפרסם את הרשימה האישית שלי.<br />קצת מוזר העסק הזה של לצמצם את עשרות (אם לא מאות) הלהקות, הזמרים, הזמרות, היוצרים והכותבות שאתה מכיר, אוהב, שומע ובאהבה נותן להם להשפיע עלייך - לרשימה מזוקקת של 10. כשאתה מגיע ל 20 זה מתחיל להיות ממש קשה וכואב. אתה יושב מול הרשימה וכל אחד שאתה חותך משם הוא סלע ואבן יסוד אצלך. אבל צריך רק 10...<br /><br /><i><b>Led Zeppelin</b></i><br />אז נתחיל במקום הראשון.<br />למה זפלין מקום ראשון? כי הביטלס היו שם מהרגע שאני זוכר את עצמי. הם לא באו ושברו את כלוב הזכוכית שחייתי בו וחשבתי שהוא כל מה שיש בעולם. לא, הביטלס כבר היו שם, תמונה יפה על הקיר. יכולתי לשלוח יד למעמד התקליטים ולשלוף אותם בכל רגע.<br />בגיל העשרה&nbsp;זפלין נחתו על גג הזכוכית שלי, לא ביקשו רשות ודרסו את כל מה שידעתי, בסערה, עם המון ווליום, עם ביצים של שור, עם גיטרות שהן מסור שאיבד שליטה, עם מתופף שעדיין חשב שהוא חורש שדות בכפר האנגלי אבל בעצם עשה בי שריטה עמוקה, עם בסיסט כל כך בסיסי, כל כך גרובי ואינטליגנטי ומרחיק לכת ועם סולן שהגדיר מחדש מה זה בכלל סולן.<br /><br /><i><b>Pearl Jam</b></i><br />אהבה מאוחרת יחסית. לא הייתי ילד של גראנג' בתיכון, בתחילת שנות ה 90, כשהסצנה הזאת התפוצצה בכל התקשורת, באמ.טי.וי, ברדיו ובכל מקום. הבשורה על נירוונה, סאונדגרדן, אליס אין צ'יינז ופרל ג'אם בכלל הגיעה לארץ באיחור אופנתי קל ולמסדרונות תיכון דנציגר בקרית שמונה באיחור שגובל בפשע וזלזול. אני זוכר את ההתקלות האמיתית הראשונה שלי עם הגראנג' - היתה מסיבת פורים בתיכון, זה בטח היה ב 92, ולהקה של חבר'ה מהביה"ס שהופיעה במסיבה, עשתה שיר של נירוונה וזה היה מטורף, חתרני, חדש ובועט. אני רק זוכר שמהרגע שהם סיימו את השיר וירדו מהבמה בלי להגיד מילה, כל מה שרציתי בחיים האלה היה לדעת לתופף כמו המתופף בלהקה. את פרל ג'אם הכרתי - לא שלא הכרתי - אבל זה די עבר לידי. התיכון הסתיים, התגייסתי לצבא בסוף נובמבר 93 ועד שיצאתי הסצנה הספיקה להגיע לשמיים ולהתפנצ'ר לחלוטין עם כדור אחד לראש.<br />פברואר 97, חייל משוחרר טרי ואחרי חודשיים של טיולים בחוף המזרחי והמערבי, אני מגיע לסיאטל. פחות מ 24 שעות אחרי שהגעתי כבר הייתי בהופעה ענקית של Beck מהסיבוב של Odelay ולילה אח"כ בהופעה קטנה ומטורפת של ה Presidents of the USA. האנרגיות שאבו אותי כמו מגנט (טוב, אולי היתה שם עוד סיבה יפה להישאר...). ההכרות האמיתית שלי עם פרל ג'אם קרתה דווקא מאיזו דלת צדדית, לא צפויה מבחינה מוזיקלית. לא ישבתי לשמוע את Ten ונסחפתי, לא נפלתי ברשת של הגיטרות, בתיפוף של אברוזס או בטווח הרגשי של וודר. יום אחד ענת (אז אופרית חדשה בעיר ולימים אשתי) צוותה עליי לשמוע את ה EP החדש שפרל ג'אם הוציאו עם ניל יאנג - Merkin Ball. רק 2 שירים אבל חוויה.<br /><br />I Got Id<br /><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/_wNj0U4s40M?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/_wNj0U4s40M?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br />Long Road (כאן בגירסה מהפסקול של Deadman Walking, ודר שר עם נוסראט פתח עלי חאן)<br /><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/-b33vOZKcS0?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/-b33vOZKcS0?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br />זאת היתה הדלת שפתחתי לעולם חדש. בזמן שאני בגראונד זירו (סיטאל), פרל ג'אם הוציאו את Yield והייתי שותף לחוויה של הבאז לגבי האלבום שבדרך. היתה אווירה של משהו טוב באוויר וכשהאלבום יצא הרגשתי שהוא יצא לחנויות ונכנס יש ללב. משם האלבום והלהקה נשארו עמוק בלב שלי. ראיתי אותם ב 2 הופעות רצופות ב 21 + 22 ביולי 98 וזאת היתה לא פחות מחוויה רוחנית.<br /><br /><b>The Beatles</b><br />הביטלס... מה עוד אפשר להגיד שלא נכתב, נאמר, הודפס וצולם?<br />I've got a feeling<br />I think that everybody knows<br />oh yeah!<br /><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/uJPmB6HqcTY?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/uJPmB6HqcTY?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><b>The Who</b><br />לשבת בסלון של שי, חבר מהתיכון, ולראות את The Who מעלים את וודסטוק על טיל לפנות בוקר היה טריפ לא נורמלי. רוג'ר דלטרי, עם חליפת קאובוי של שרוכי עור ארוכים, שיער ארוך - הפך את המיקרופון והכבל לחלק מהשואו וכשהכל ביחד נכנס להילוך קיבלת ריקוד מטורף ומהפנט. פיט טאוסנד פשוט מעולה, על הבמה עם ה<br />SG האדומה. פשוט עף עליה<br />הלהקה הזאת פשוט העיפה אותי. איזה עוצמה היתה בהופעה הזאת.<br /><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/m7AHblQ3_oM?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/m7AHblQ3_oM?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br />חזרתי אליה מאוחר יותר כשעבדתי בטאוור רקורדס ברחובות. חרשתי את Who's Next ואח"כ את Quadrophenia<br /><br /><b>The Doors</b><br />היו איזה 3-4 שנים שהסתובבתי בעולם כשאני משוכנע שאני ג'ים מוריסון. ויעידו חברים שלי מהתיכון שאני לא מגזים.<br />מכירים את החולצות סיקסטיז לייט-היפיות האלה שהוא היה לובש לפעמים? חולצות שחורות או לבנות עם פס קישוט הודי מסביב לצוואר. לא היו לי חולצות שחורות אבל אמא שלי הכינה לי כמה חולצות כאלה לבנות והייתי הולך איתן לביה"ס, נעול במגפי העור החומות שלי (שאותן נעלתי עד שהתפוררו לי על הרגליים).<br />בשבילי הוא היה הדמות לשאוף אליה. הערצתי אותו והערצתי את הלהקה בצורה קשה. בן דוד שלי עדי הדביק אותי כשהייתי בן 15 בערך. בחדר שלי במטולה היתה לי פינה שהכנתי שהיתה פינת האזנה למוזיקה. לקחתי את הפטיפון הישן מהמחסן, חיברתי לרמקולים, חיברתי את האוזניות הFאנקיות הגדולות שבאו עם הפטיפון ורצתי לקנות לי תקליטים משלי (גניס ג'ופלין בהופעה, הראשון של הנדרקיס, בוטלג של זפלין ובוטלג של ה Doors), אלה שלא תמצא באוסף תקליטים המשפחתי בסלון (מ"פיץ העכבר מנגן ושר" עד סינטרה). לקחתי מנורת שולחן ושמתי נורה אדומה ובפינה הזאת הייתי מעביר שעות על גבי שעות. בעיקר חרשתי Doors וכמובן שעם הזמן קניתי עוד הרבה תקליטים (כולם איתי עד היום). לשבת בפינה הזאת עם ה Doors באוזניים זה היה טריפ אמיתי. לא רק פסיכדליה שחורה ומקברית טיפה אלא גם טיולים ממחוזות הבלוז השורשי עד חוף וניס בלוס אנג'לס וכל מה שבאמצע.<br />אומרים Doors ומיד מדברים על ג'ים (כשאני חושב על זה, אפילו אני חטאתי עם ההתחלה פה...). די טבעי כשמדובר בטיפוס כמו מוריסון - אפשר לאהוב אותו או להגיד שהיה שיכור קשקשן אבל אי אפשר להתעלם ממנו - אבל היו שם עוד 3 אנשים בטריפ הזה והם ראויים למילה טובה. <br />אומרים על ג'ון דנסמור (תופים) שהוא איטי, שאם היה שם מתופף מהיר יותר ה Doors היו יכולים להיות אפילו גדולים יותר. אני חושב שאם הוא לא היה שם זה לא היה ה Doors. דנסמור היה חלק בלתי נפרד ביצירה של הסאונד ההזוי הזה. מרכיב חיוני בסם ההזיה.<br />ריי מנזרק (קלידים + בס) אולי מעורר וייב לא טוב בשנים האחרונות (אני די משוכנע שהאיש מאוהב מעל הראש במוריסון) אבל כשהוא היה חבר פעיל בלהקה הכי מיוחדת ומעניינת במצעדים, התפקידי קלידים שלו קישטו את הסאונד בצבעים עזים, ואת זה הוא עשה במקביל לעובדה שהוא היה בצעם הבסיסט של הלהקה, מנגן בס על קלידים. מנזרק גם הגיע משיקגו והביא איתו את השיקגו בלוז למוסיקה. זה התחבר טוב עם השאיפה של מוריסון להיות בסופו של דבר בלוז-מן אמיתי כמו הזמרים שהעריץ (ווילי דיקסון, האולינג וולף, בו דידלי, ג'ימי ריד ואחרים)<br /><br />רובי קריגר (גיטרה) הביא גישה מאד מיוחדת ושונה בנגינה שלו. שונה אני מתכוון שונה מדברים שהגיעו אז בתור רוק. זה היה שילוב של הפלמנקו והבלוז שעליהם התחנך עוד כשהיה נער יחד עם המנטליות של גולש מקליפורניה. הוא שם את כל זה על ה SG שלו ויצא משם דבש. קריגר בעצם סחב על הכתפיים שלו את כל עבודת הגיטרות בלהקה, עובר בקלות ובאלגנטיות בין Bottleneck בלוז לפלמנקו, בין סולואים בלתי נשכחים לתפקידי רית'ם חשובים.<br /><br />אבל להקה טובה היא תרכובת טובה כמו חומר כימי שאחרת לא היה קורה. תוציא מרכיב אחד והכל משתנה. אחרי שמוריסון מת שאר ההרכב ניסה להמשיך להוציא תקליטים עם ריי מנזרק על השירה - זה לא המריא.<br /><br />אני אישית ממש אוהב את האלבום שלהם בהופעות חיות, שייצא ב 1991 (ממש כשאני הייתי בשיא ההערצה שלי אליהם) ונקרא פשוט In Concert. יש שם מהכאוס, היופי, הלכלוך והטוהר של הלהקה הזאת. הנה שיר אחד מהאלבום הזה<br /><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/BYxOpMZ9w9Y?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/BYxOpMZ9w9Y?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><b>Black Sabbath</b><br />סאבת' התחילו לנגן באנגליה בתקופה שכל להקת רוק רצתה להתחרות על <i>מי יותר בלוז, מי יותר אמיתית, מי יותר הארד קור בלוז רוק</i>, בימים שלהקת רוק עם שיר במצעדים היתה מיד מקוטלגת כלהקת פופ ומיד היתה זוכה לכתף קרה כי הרי "מוסיקה אמיתית זאת מוסיקה קלאסית וכל מה שמתחת לזה - לא נחשב".<br />באלבום הראשון (המופתי) שלהם עוד יש שאריות בלוז ברורות, שאריות מהגלגול הקודם שלהם בשם Earth, אבל יש בו גם מהפכה רצינית. קו פרשת המים.<br />4 צעירים, אולי לא העפרונות הכי מחודדים בקלמר, הצליחו לזרוע משהו חדש. הם היו שתיינים כבדים ובהמשך גם משתמשים כבדים בסמים אבל לא היה להם מה להפסיד - היה להם רק מה להרוויח עם ההימור הזה על הסאונד המטורף, הכבד שלהם.<br />מי לעזאזל מוציא סאונד בס כזה בתחילת 1970?<br /><object height="385" width="480"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/4by8NaLYhRk?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/4by8NaLYhRk?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="480" height="385"></embed></object><br /><br />כמו להרבה להקות בריטיות מצוינות באותן שנים ועוד לפני, המוטיב או המוטיבציה שבערה בפנים ודחפה להצליח היתה - <i>אני חייב לצאת מכאן! אני לא רוצה לגמור כמו אבא שלי, פועל קשה-יום באיזה מפעל פלדה או מכרה פחם, לעבוד כל היום, להיות משועבד למפעל, לחזור הביתה, לעצור בדרך לאיזה פיינט או שניים בפאב, להגיע למקלחת וארוחת ערב ולישון</i>.<br />הרבה מאד ניסו למצוא כרטיס החוצה עם המוסיקה. <br />נחזור למהפכה - אני מעריץ את ההחלטה לשים את השיר הזה בתור שיר ראשון באלבום הראשון שלהם כ Black Sabbath.<br />איך נקרא האלבום? Black Sabbath איך נקרא השיר? ניחשתם נכון<br />ככה מציגים לעולם את הסאונד החדש, את לידתו של רוק מסוג אחר<br /><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/akt3awj_Ah8?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/akt3awj_Ah8?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br />חדי העין ישימו לב שטוני איומי, הגיטריסט, הוא לא רק שמאלי (כמוני) אלא גם מפצה על פציעה שקרתה לו באחת האצבעות עם תותבת מיוחדת שהוא לובש כדי לנגן. הפציעה קרתה לו בימים שעבד על מכונה כבדה ומסוכנת במפעל פלדה. הוא הכניס את יד ימין בתזמון לא נכון, למקום ממש לא טוב והמכונה לקחה לו חלק מאחת האצבעות. שימו לב לקמיצה ב 00:13 עד 00:20. זה נראה כמו חבישה קטנה על קצה האצבע.<br /><br /><b>Alice In Chains</b><br />את אליס יותר שמעתי בזמן אמת, כשהם היו ברדיו וב MTV כל הזמן.<br />אני הכי זוכר בבירור את Again. עדיין אחד השירים האהובים עליי שלהם. אני זוכר אותי ועוד חבר טוב שרים שעות על גבי שעות, אחד עושה ooh ooh והשני עונה Yeah...ושומעים את הסולו של ג'רי קנטרל בראש<br /><object height="306" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/dYfDIs4LdSA?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/dYfDIs4LdSA?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="306"></embed></object><br /><br />שיר כבד<br />אבל הרי ידוע שהיופי של אליס אין צ'יינז זה לא רק היכולת שלהם להוציא שירים כל כך כבדים בלי להיחשב להקת מטאל או אפילו יותר מזה, זה גם היכולת המקסימה שלהם לבנות הרמוניות שירה, בלהקה עם סאונד כל כך כבד ובועט, ולא סתם הרמוניות - הרמוניות מסוג חדש. השירה של ג'רי קנטרל (גיטרה) וליין סטיילי הסולן התמזגו ביחד במשהו שאתה לא ממש מצליח לתפוס לגמרי או לשים עליו את אצבע. שילוב מאד ייחודי להם. משהו שמזכיר פריטות בלוז עם 2 מיתרים כשאתה בעצם לוחץ רק על מיתר אחד מהם והשני מתנגן פתוח אבל שניהם ביחד יוצרים איזה סאונד שהאוזן קופצת עליו. זה קרה בהרבה שירים שלהם וזה בלט הכי טוב בערב אנפלגד שלהם (1996)<br /><br /><object height="306" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/THS-YXAADhU?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/THS-YXAADhU?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="306"></embed></object><br /><br />עוד עובדה שמוסיפה המון קרדיט ללהקה בעיניי היא הכתיבה הכל כך כנה של ליין על החיים שלו עם ההתמכרות לסמים וההתמודדות של ג'רי קנטרל עם נושאים שונים בחייו (אבא נלחם בויאטנאם, התמודדות עם המוות של אמו ושל חברים, סמים ועוד). כמו שאומן בלוז אמיתי שופך את הלב על הצרות מהבית ועל הדברים שעושים לו טוב מנגד, כמו שזמרי הסול הגדולים של שנות ה 50, 60 ו 70 ידעו לשיר את דרכם ישר אל תוך הלב עם שירה שיצאה ישר מהלב שלהם אלינו - ככה זוג הכותבים האלה הוציאו את כמה מהשירים החזקים, הפגיעים, המרגשים וחסרי כל פוזה שנכתבו אי פעם<br /><br />Yeah, it's fine<br />we'll walk down the line<br />leave our rain<br />a cold trade for warm sunshine<br />you my friend<br />I will defend<br />and if we change<br />well I love you anyway<br /><br />Everyday it's something<br />hits me all so cold<br />find me sittin' by myself<br />no excuses, that I know<br /><br /><br /><object height="306" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/F-JEd7lBavM?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/F-JEd7lBavM?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="306"></embed></object><br /><br /><b>Jeff Buckley</b><br />אבא היה טים באקלי, זמר פולק נחשב מהסצינה של הויליג' בניו יורק בשנות ה 60, שבתחילת שנות ה 70 גם הוציא אלבומי ג'אז אקספרמנטליים אבל מת ב 1975 ממנת יתר של סמים. אמא (ממוצא מעורב של יווני/צרפתי)&nbsp; גידלה את ג'ף במחוז אורנג' בקליפורניה. באקלי (שעד גיל 8 בכלל היה ידוע בשם סקוטי מורהאד - שם המשפחה של אביו החורג) היה חולה מוסיקה מאז ומעולם. הוא בלע בשקיקה הכל מהכל - מזפלין עד אל דמיולה דרך יס, פוליס, אידית פיאף, אלה פיצגרלד, המי, הנדריקס, ג'נסיס וקיס. בגיל 12 כבר החליט שיהיה מוזיקאי מקצועי וקיבל את הגיטרה החשמלית הראשונה שלו.<br />משהו בילד הזה היה כאילו נחת אל העלום מגן עדן. כאילו קיבל את ברכת האלים ובא להביא שלום ומרגוע לכולנו.<br />אני זוכר שהייתי במשמרת בחנות טאוור בקניון רחובות, יחד עם אודליה אילוז (זמרת ענקית) והיא הכירה לי את באקלי. ונפלתי<br /><br />באקלי ספג הכל פנימה והוציא ממנו חזרה דברים נהדרים. הנה הוא שר 2 שירים מקסימים של אדית פיאף לקהל צרפתי נלהב. כשהוא עובר מדי לצרפתית הקהל באקסטזה ואצלי השערות בידיים עומדות לזכרו והגרון נחנק. גאון אמיתי. איזו אבידה<br /><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/AoNWv6aXBtM?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/AoNWv6aXBtM?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br />הרבה מוסיקאים כתבו שירים והלחינו מנגינות לזכרו. כריס קורנל, חבר טוב של באקלי, כתב לזכרו את Wave Goodbye באלבום הסולו הראשון שלו Euphoria Morning<br /><br /><object height="137" width="200"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/KIAWALZfgoI?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/KIAWALZfgoI?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="200" height="137"></embed></object><br /><br /><b>Mad Season</b><br />בסוף שנת 1998, כשחזרתי לארץ משהות בארה"ב נחתתי בבאר שבע. הייתי צריך להתחיל לעבוד במשהו, להתחיל להסתדר, אז אבא סידר לי עבודה במעבר קרני. לא נרחיב את הדיבור על העבודה הזאת (אז אל תרחיב...) אבל אני רק אגיד ששרדתי כמה חודשים שם רק בזכות האלבום היחידי של הסופר-גרופ הזה. הייתי קם בחמש וחצי בבוקר וברבע לשש נעמד מחוץ לבית, מחכה להסעה למעבר קרני. וההסעה הזאת היתה עוברת בכל באר שבע לאסוף עובדים וממשיכה לאופקים ונתיבות... נסיעה ארוכה, השמש רק עלתה, אתה שפוך מעייפות ומחכה לך יום ארוך על הרגליים.<br />הייתי מתיישב בספסל האחרוי ביותר, שם את האוזניות ולוחץ פליי כדי לשמוע את זה כל בוקר, כל יום<br /><br /><object height="250" width="300"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/YPAmydQsozU?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/YPAmydQsozU?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="300" height="250"></embed></object><br /><br />להקה אחת ענקית - ליין סטיילי (Alice in Chains) שר, בארט מרטין (Screaming Trees) מתופף (ענק!!), מייק מקרידי (Pearl Jam) מנגן גיטרה, ג'ון בייקר סאונדרז (The Walkabouts) על בס.<br />אלבום אחד גדול מהחיים - Above - שייצא ב 1995, השאיר עליי חותם כל כך כבד. מזכיר לי את החותם שהשאירו הרכבי על דומים כמו Blind Faith של קלפטון/ווינדווד/בייקר.<br /><br />יש שם גיטרות בשרניות, יש שם שירה חודרת ומקסימה, יש שם מתופף אחד מהפנט ובעיקר - המון אווירה מהפנטת.<br />להופעה הראשונה שלהם באוקטובר 94 הם עלו כשאף אחד מהשירים שלהם עוד לא היה סגורים. התאבדות על הבמה. את אחד השירים שבאלבום (Artificial Red) הם די "כתבו" על הבמה באותו ערב (!!).<br />ככה נשמע אותו שיר ששמתי למעלה - Wake Up - בשלבים המוקדמים שלו<br /><br /><object height="250" width="300"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/kSyAEq6RQHQ?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/kSyAEq6RQHQ?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="300" height="250"></embed></object><br /><br />לא הרבה אחרי ההופעה הזאת הם צילמו הופעה שלהם בסיאטל. <u>מומלץ לצפות בווליום גבוה</u>!<br /><br />Lifeless Dead<br /><br /><object height="306" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/Beyby_-rplg?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/Beyby_-rplg?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="306"></embed></object><br /><br /><br /><b>Tool</b><br />יש משהו מאד מטריד, אולי אפילו רודף, בשירה של מיינרד קינאן, הסולן של Tool. אולי זאת העובדה שהוא אף פעם, אבל אף פעם לא נופל. לא מזייף, לא כמעט מגיע לתו או כמעט "פוגע". הוא תמיד פוגע. ועוד משהו - זה מתיד מרגיש כאילו הוא שר מלמעלה ומסתכל עלינו למטה.<br />לא מזמן היה לו ראיון עם קרסון דיילי ושם הוא דיבר על הקמבק של ההרכב הנוסף של מיינרד - A Perfect Circle - ומיינרד אמר שיותר מהכל הכי היה לו קשה לחזור לשירים שנכתבו באלבום הראשון והשני ולגלות שהוא כבר לא שר אותם בכזאת קלות. "מה חשבתי לעצמי אז??" עם חיוך...<br />לרגע קצר הוא היה נראה אנושי כמו כולנו. והרגע הזה עובר מהר...<br />מיינרד עומד בקדמת אחד ההרכבים האניגמטיים ביותר שאני מכיר. את הסאונד שלהם אפשר לתאר אולי רק אם תיקח מטחנת בשר גדולה ותתחיל לזרוק לתוכה אלבומים של Black Sabbath, Velvet Underground, King Crimson, Danzig, Melvins, Pink Floyd, Faith No More, Zakir Hussain, Kyuss ועוד רבים.<br />הנה יצירת המופת שלהם מבחינתי, Parabol/Parabola מתוך האלבום Lateralus<br /><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/RiV_ue-PbL4?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/RiV_ue-PbL4?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><br /><br />-------------<br /><br />אני עדיין עמוק בביוגרפיה החדשה של קית' ריצ'רדז ונהנה מכל רגע.<br /><br />מה אני שומע בימים האלה?<br />את החדש של אלטון ג'ון ולאון ראסל - <i>The Union</i> - והוא כל כך טוב!!<br />(טוב, אולי חוץ משיר אחד שהייתי משאיר על רצפת העריכה. הפזמון של When Love Is Dying זה איפה שהמפיק היה צריך להרים דגל אדום ולשמור על איכות האלבום)<br />שיר מומלץ להתחלה: <a href="http://www.youtube.com/watch?v=01VMWr3Q64k">Gone To Shiloh</a><br /><br />את האלבום של <i>Black Country Communion</i>, עוד הרכב-על איכותי שמחזיר קצת דם לורידים של הדינוזאור שנקרא רוק קלאסי. גלן יוז (Deep Purple) על בס ושרה, ג'ייסון בונהם (כן כן הבן של) על תופים, ג'ו בונמסה (שלא מזמן היה בארץ) על גיטרה ודרק שריניאן (לשעבר Dream Theater) על קלידים. זב רוק קלאסי אבל זה גם רוק דרומי, זה רוק בלוז. תענוג<br />שיר מומלץ להתחלה: <a href="http://www.youtube.com/watch?v=SfWiKh0KXzg">The Great Divide</a><br /><br />עוד שומע הרבה Rolling Stones (זה הולך טוב עם הביוגרפיה של ריצ'רדז) - Exile On Main Street, Baggers Banquet, Sticky Fingers.<br />איזה שיר הכי תפס אותי?<br /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=ObU70YLF8qA">All Down the Line</a><br /><br />מה אני מנגן בלימודי גיטרה?<br />Wish You Were Here - ליווי וסולו (איזה כיף לכופף מיתרים!!)<br />Fur Elise של בטהובן (כל כך נדוש, בכלל לא פשוט לנגן!)<br />The Times They Are A Changing של דילן<br /><br />יאללה, שיהיה שבוע תוף</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-4841462999317048647?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-47383041391596104712010-11-07T23:13:00.000+02:002010-11-07T23:13:00.018+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: small;">יצאתי לדוג תקליטים</span><br /><span style="font-size: small;">זה מה שעלה בחכה בשבועיים האחרונים</span><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQI726VDuI/AAAAAAAAAGU/B7XgNXLqBa0/s1600/IMG_1631.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="276" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQI726VDuI/AAAAAAAAAGU/B7XgNXLqBa0/s320/IMG_1631.JPG" width="320" /></a></div>חשבתי שמין הראוי ש<a href="http://blogs.myspace.com/index.cfm?fuseaction=blog.view&amp;friendId=43414539&amp;blogId=540086106">למקום הראשון שלנו</a> יהיה ייצוג בתקליטייה שלי. התלבטתי אם לקנות קודם את Watershed או את Damnation בתקליט. החלטתי להתחיל עם Damnation ולהכניס לאותה חבילה, על הדרך, גם את ה DVD האחרון שלהם, של <a href="http://opeth.com/splash.html">ההופעה ב Royal Albert Hall בלונדון</a>.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQJFTkxm4I/AAAAAAAAAGY/3PbQYVovnqM/s1600/IMG_1632.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="311" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQJFTkxm4I/AAAAAAAAAGY/3PbQYVovnqM/s320/IMG_1632.JPG" width="320" /></a></div>השיר Synchronicity II היה אחד השירים שאהרון, סער ואני היינו מנגנים (או מנסים לנגן) בחזרות הראשונות שלנו כ Behind the Sun. ברור שזה לא היה בסולם של סטינג אבל כבר ודעים שהלהקה הזאת פשוט מעולה.<br />כמי שיש לו סוג של fetish עם מתופפים וסגנונות תיפוף אני חושב שקופלנד הוא פשוט אחד בדורו. כל כך יוצא דופן בנוף של רוק (בטח ובטח של שנות ה 80).זה האלבום האחרון של הלהקה, יצא ב 83 וכולל כמה מהשירים הגדולים שלהם ואני לא מדבר על Every Breath You Take אלא על King o Pain, על Wrapped Around Your Finger וכמובן Synchronicity II.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQJPZw62uI/AAAAAAAAAGc/Q9zRSi-AzN0/s1600/IMG_1633.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="285" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQJPZw62uI/AAAAAAAAAGc/Q9zRSi-AzN0/s320/IMG_1633.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQJm7f85aI/AAAAAAAAAGk/v4aMuZxiZGs/s1600/IMG_1635.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="289" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQJm7f85aI/AAAAAAAAAGk/v4aMuZxiZGs/s320/IMG_1635.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQJx_57eqI/AAAAAAAAAGo/8DaqMOl2XDw/s1600/IMG_1636.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="271" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQJx_57eqI/AAAAAAAAAGo/8DaqMOl2XDw/s320/IMG_1636.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQJ_7D3X-I/AAAAAAAAAGs/JwnyB-gBZ08/s1600/IMG_1637.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="283" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQJ_7D3X-I/AAAAAAAAAGs/JwnyB-gBZ08/s320/IMG_1637.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQKK-jDaTI/AAAAAAAAAGw/0SdvyCmRA1k/s1600/IMG_1638.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="280" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQKK-jDaTI/AAAAAAAAAGw/0SdvyCmRA1k/s320/IMG_1638.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQKgVFEIvI/AAAAAAAAAG4/R2MOIHHMZHs/s1600/IMG_1640.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQKgVFEIvI/AAAAAAAAAG4/R2MOIHHMZHs/s320/IMG_1640.JPG" width="279" /></a></div>חלק מהצילומי עטיפות יצאו לי על הצד. לא יודע למה.<br />זה אלבום של סטיבי וונדר שלא נכרתי ועוד לא יצא לי לשמוע אבל העטיפה שלו די מדהימה.<br />בחלק התחתון של העטיפה הקדמית יש את שם האלבום והאומן בכתב ברייל. אני חושב שזה התקליט הראשון שנתקלתי בו עם כתב ברייל.<br />העטיפה הפנימית לא פחות מרשימה:<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQKq9dSW-I/AAAAAAAAAG8/lQfqOn_XKBg/s1600/IMG_1641.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="163" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQKq9dSW-I/AAAAAAAAAG8/lQfqOn_XKBg/s320/IMG_1641.JPG" width="320" /></a></div><br />לא סתם אלבום של הלייבל Verve (עם העטיפות שקונות אותי עוד לפני התו הראשון) אלא אולי אחד מאלבומי הג'אז/עולם שאני הכי מעריך וזוכר טוב טוב מהתקופה שעבדתי בטאוור רקורדס והייתי נהנה לשים אותו במשמרות מתות.<br />איזה מפץ של 2 מוזיקאים מוכשרים בטירוף (Stan Getz ו- João Gilberto), בניצוחו של אנטוניו קרלוס ג'ובים (Antonio Carlos Jobim) הגאון. זה ללא ספק האלבום שגילה לשאר העולם את נפלאות הקצב הברזילאי והגדיר מחדש את המילה cool.<br />כן, ברור ש The Girl from Ipanema היה (ונשאר) להיט ענק אבל אני ממליץ לשמוע את האלבום הזה שוב ושוב, מההתחלה ועד הסוף ומי שיכול ויש לו תקליט - עם החלפה של צד אחרי Desafinado.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQK0wEtKOI/AAAAAAAAAHA/B2vT4Stbpno/s1600/IMG_1642.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="294" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQK0wEtKOI/AAAAAAAAAHA/B2vT4Stbpno/s320/IMG_1642.JPG" width="320" /></a></div><br />לארי קוריאל הוא גיטריסט ג'אז אמריקאי שב 1965 עבר לניו יורק (הוא נולד בטקסס) ומשם התחיל להתברג בהרכבים מעניינים כמו ה Free Spirits וניגן עם מוזיקאים נחשבים, בהתחלה ברביעייה של צ'יקו המילטון ואח"כ עם גארי בורטון. ב 1973 כבר הקים הרכב משלו בשם <i>הבית ה 11</i> (<i>The Eleventh House</i>). באלבום הזה - <b>Spaces </b>- קוריאל מנגן עם <i>מירוסלב ויטוס</i> (<i>Miroslav Vitous</i>) שהיה אז גם חבר ב"בית ה 11". עוד מנגנים באלבום ענקים כמו הגיטריסט <i>ג'ון מקלפלין</i> (<i>John McLaughlin</i>), המתופף <i>בילי קובהם</i> (<i>Billy Cobham</i>) והקלידן/פסנתרן <i>צ'יק קוריאה</i> (<i>Chick Corea</i>).<br />זה אלבום גיטרות ג'אז-פיוז'ן-רוק איכותי ולא שובר כלים ברמה של Bitches Brew או Return to Forever המופתיים. זה אלבום שמאד מתאים לתקופה שבו הוא יצא - בוחן גבולות, מעיז טיפה, קונספטואלי טיפה, פרוגרסיבי (בעיקר ברצועת הנושא שלו - spaces). תוספת טובה למחלקת הג'אז בתקליטייה שלי.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQK_OidCFI/AAAAAAAAAHE/4aMXvDvLVy0/s1600/IMG_1643.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="279" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQK_OidCFI/AAAAAAAAAHE/4aMXvDvLVy0/s320/IMG_1643.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQLLh0uL2I/AAAAAAAAAHI/3Sc-rKk4yDY/s1600/IMG_1644.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="300" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQLLh0uL2I/AAAAAAAAAHI/3Sc-rKk4yDY/s320/IMG_1644.JPG" width="320" /></a></div>העטיפה הזאת כל כך יפה כל פעם מחדש. אני רק יכול לדמיין איך זה היה לקנות תקליט כזה חדש, כשהוא רק יצא, להגיע איתו הביתה ולהתחיל לצלול לתוך המבוך של הצדדים והציורים פה<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQLXl_4qcI/AAAAAAAAAHM/vfoQKCw91O8/s1600/IMG_1645.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="164" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQLXl_4qcI/AAAAAAAAAHM/vfoQKCw91O8/s320/IMG_1645.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQLldDxVMI/AAAAAAAAAHQ/psYWsx5j1XE/s1600/IMG_1646.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="160" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQLldDxVMI/AAAAAAAAAHQ/psYWsx5j1XE/s320/IMG_1646.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQLxMjjr7I/AAAAAAAAAHU/dTy-WsatxjA/s1600/IMG_1647.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="162" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQLxMjjr7I/AAAAAAAAAHU/dTy-WsatxjA/s320/IMG_1647.JPG" width="320" /></a></div>העטיפה כולה, כמו תמיד אצל Yes, היא עבודה מדהימה של <a href="http://www.rogerdean.com/">רוג'ר דין</a><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQL9_SV9fI/AAAAAAAAAHY/CR9KBg4wue8/s1600/IMG_1648.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="274" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQL9_SV9fI/AAAAAAAAAHY/CR9KBg4wue8/s320/IMG_1648.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQMQLAGifI/AAAAAAAAAHc/NxAauaVKM_0/s1600/IMG_1649.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="294" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQMQLAGifI/AAAAAAAAAHc/NxAauaVKM_0/s320/IMG_1649.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQMc95I07I/AAAAAAAAAHg/f8LdubPpTHk/s1600/IMG_1650.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="285" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQMc95I07I/AAAAAAAAAHg/f8LdubPpTHk/s320/IMG_1650.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQMr2LD_ZI/AAAAAAAAAHk/vTMGP9uoT6M/s1600/IMG_1651.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="288" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQMr2LD_ZI/AAAAAAAAAHk/vTMGP9uoT6M/s320/IMG_1651.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQM7tARD3I/AAAAAAAAAHo/GDbVUeJ8AN4/s1600/IMG_1652.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="277" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQM7tARD3I/AAAAAAAAAHo/GDbVUeJ8AN4/s320/IMG_1652.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQNMNt5UEI/AAAAAAAAAHs/b03YKH2JAW8/s1600/IMG_1653.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="279" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQNMNt5UEI/AAAAAAAAAHs/b03YKH2JAW8/s320/IMG_1653.JPG" width="320" /></a></div><br />איזה מדהים זה לראות סוף סוף את העטיפה המלאה והגדולה של האלבום הזה. בדיסק זה נחתך ונקטע -פה יש את המקום להתבטא. על האלבום עצמו אין לי מילה להוסיף מעבר לזה שהלהקה היא <a href="http://blogs.myspace.com/index.cfm?fuseaction=blog.view&amp;friendId=43414539&amp;blogId=538340713">אחת מ 10 הגדולות</a><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQNaz1KS4I/AAAAAAAAAHw/I0x9NJGpQTY/s1600/IMG_1654.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQNaz1KS4I/AAAAAAAAAHw/I0x9NJGpQTY/s320/IMG_1654.JPG" width="277" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQNoosc52I/AAAAAAAAAH0/8l31xmR5QuM/s1600/IMG_1655.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQNoosc52I/AAAAAAAAAH0/8l31xmR5QuM/s320/IMG_1655.JPG" width="270" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQN1cug42I/AAAAAAAAAH4/qf-tDZybblQ/s1600/IMG_1656.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="287" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQN1cug42I/AAAAAAAAAH4/qf-tDZybblQ/s320/IMG_1656.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQOQN6dF4I/AAAAAAAAAH8/qZWW1xMAqMU/s1600/IMG_1657.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="281" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQOQN6dF4I/AAAAAAAAAH8/qZWW1xMAqMU/s320/IMG_1657.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQOdcDLWjI/AAAAAAAAAIA/nRzO0FicIds/s1600/IMG_1658.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="284" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQOdcDLWjI/AAAAAAAAAIA/nRzO0FicIds/s320/IMG_1658.JPG" width="320" /></a></div>כל כך שמחתי לקנות את האלבום הזה. הסתכלתי עליו וידעתי שכשהוא יצא ב 1990 חרשתי אותו והכרתי אותו טוב. לא זכרתי אם היה לי אותו בקסטה. סביר להניח שכן. ידעתי את זה סופית כשהנחתי את המחט על השיר הראשון - The Obvious Child - והתופים הברזילאיים הנפלאים קפצו עליי מכל כיוון, כאילו היו איזה קפיץ מתוח שרק חיכה לזנק כל השנים האלה.<br />אלבום מאד מומלץ<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQOo3W9Y5I/AAAAAAAAAIE/Ot21LcaIjqk/s1600/IMG_1659.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="290" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQOo3W9Y5I/AAAAAAAAAIE/Ot21LcaIjqk/s320/IMG_1659.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQO2geKYeI/AAAAAAAAAII/NKYg-xcED2k/s1600/IMG_1660.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQO2geKYeI/AAAAAAAAAII/NKYg-xcED2k/s320/IMG_1660.JPG" width="279" /></a></div><br />האלבום שהזניק את ספרינגסטין לתודעה האמריקאית, נקודת המפנה בקריירה שלו, הוא האלבום השלישי שלו, שייצא ב 1975 (כמוני!). <br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQPFoRwsSI/AAAAAAAAAIM/VYbldrgWHpA/s1600/IMG_1661.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="273" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQPFoRwsSI/AAAAAAAAAIM/VYbldrgWHpA/s320/IMG_1661.JPG" width="320" /></a></div><br />הייתם מאמינים שרק עכשיו יש לי את התקליט הזה בבית??<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQPUicp7wI/AAAAAAAAAIQ/NkzkIxjCXxo/s1600/IMG_1662.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="283" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQPUicp7wI/AAAAAAAAAIQ/NkzkIxjCXxo/s320/IMG_1662.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQPkCuIw4I/AAAAAAAAAIU/3_1ASjqmVfo/s1600/IMG_1663.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="266" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQPkCuIw4I/AAAAAAAAAIU/3_1ASjqmVfo/s320/IMG_1663.JPG" width="320" /></a></div><br />אחת העטיפות היותר הזויות. הרכב נהדר<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQPy6UY_MI/AAAAAAAAAIY/vJM7tJQCqy4/s1600/IMG_1664.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="268" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQPy6UY_MI/AAAAAAAAAIY/vJM7tJQCqy4/s320/IMG_1664.JPG" width="320" /></a></div>גדולה<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQQA5JX5uI/AAAAAAAAAIc/_sCcaEDxolY/s1600/IMG_1665.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="267" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQQA5JX5uI/AAAAAAAAAIc/_sCcaEDxolY/s320/IMG_1665.JPG" width="320" /></a></div>יש לי כבר כמה תקליטים של ואן מוריסון - הזמר סול הכי לבן בשכונה. זה אחד חדש שקניתי בהוצאה מחודשת של 180 גרם עם עטיפה נוצצת והכל.<br />אני ממשיך להסתובב סחור סביב האלבום שלו שאני באמת הכי מעריץ ומחפש כבר די הרבה זמן - Astral Weeks.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQQP_326dI/AAAAAAAAAIg/tKAgzA0Ei-4/s1600/IMG_1666.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="268" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQQP_326dI/AAAAAAAAAIg/tKAgzA0Ei-4/s320/IMG_1666.JPG" width="320" /></a></div>איזה עטיפה חזקה!<br /><br />האלבום שהגיע אחרי Days of Future Passed והלהיט שלא נגמר "Nights in White Satin" היה אלבום קונספט פילוסופי, טבוע בהשפעות והוקרה לטימותי לירי וה LSD ולתרבות המזרח שהיתה מרכזית אצל עוד כמה הרכבים מובילים של אותה תקופה (ביטלס, המי, הרולינג סטונז).<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQQg_H5j4I/AAAAAAAAAIk/J1owf4BRqDM/s1600/IMG_1667.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="278" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQQg_H5j4I/AAAAAAAAAIk/J1owf4BRqDM/s320/IMG_1667.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQQtiakRBI/AAAAAAAAAIo/MnATqxHSpyE/s1600/IMG_1668.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="281" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQQtiakRBI/AAAAAAAAAIo/MnATqxHSpyE/s320/IMG_1668.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQRAyYTJrI/AAAAAAAAAIs/x7BSLhEw24g/s1600/IMG_1669.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="274" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQRAyYTJrI/AAAAAAAAAIs/x7BSLhEw24g/s320/IMG_1669.JPG" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQRQmVEZCI/AAAAAAAAAIw/8iatAgrqzFQ/s1600/IMG_1670.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="284" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TNQRQmVEZCI/AAAAAAAAAIw/8iatAgrqzFQ/s320/IMG_1670.JPG" width="320" /></a></div><br />אלבומים שלא כתבתי עליהם כלום זה ממש לא בגלל שאין לי מה להגיד או שהם חרא - אני פשוט לא רוצה להעמיס יותר מדי. חלק אני גם צריך לשמוע עוד כדי להגיד משהו נכון ואמיתי. זה יגיע בהמשך.<br /><br />רציתי רק להוסיף עדכון לגבי ספרים - "מוסיקופיליה" לא תפס אצלי. ניסיתי לתת לו צ'אנס אבל באיזשהוא שלב זה נהיה יותר ספר מבוא לחקר המוח ואוסף עדויות על חוויות חוץ גופניות.<br />עברתי ל"ארוכה הדרך למטה" של ניק הורנבי. הולך על בטוח.<br />במקביל הזמנתי את הביוגרפיה החדשה של קית' ריצ'רדס - Life<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-4738304139159610471?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-55612425750585263952010-10-30T01:01:00.000+02:002010-10-30T01:01:26.267+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div align="right" class="MsoNormal" style="direction: ltr; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Arial; font-size: small;">drum roll</span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="direction: ltr; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-size: small;">ובמקום הראשון של עשרת הגדולים</span><u><span style="font-size: 14pt;"><br /></span></u></span></div><div align="center" class="MsoNormal" style="direction: ltr; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><u><span style="font-size: 14pt;">Opeth</span></u><u></u></span></div><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><b><span style="font-size: 10pt;">אופת'</span></b><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">היא להקה שבדית</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">המשלבת בין מטאל מתקדם</span><span style="font-size: 10pt;">, </span><span style="font-size: 10pt;">דת' מטאל</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">ורוק מתקדם</span><span style="font-size: 10pt;">. </span><span style="font-size: 10pt;">הלהקה הוקמה בסטוקהולם</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">שבשבדיה בשנת </span><span style="font-size: 10pt;">1990</span><span style="font-size: 10pt;"> על ידי פיטר לינדגרן ומיקאֶל אָקֶרְפֵלְדְט.הלהקה נולדה מן הלהקה</span><span style="font-size: 10pt;"> </span></div><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span style="font-size: 10pt;">Eruption </span><span style="font-size: 10pt;"><br /></span></div><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span style="font-size: 10pt;">אותה ייסד אָוקֶרְפֵלְדְט ביחד עם חבר ותיק, דייוויד אייסברג. בשנת 1990 התפרקה הלהקה, וממנה הוקמה אופת'</span><span style="font-size: 10pt;">.</span><span style="font-size: 10pt;"> בספרו של ווילבור סמית – <a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vd3d3LndpbGJ1cnNtaXRoYm9va3MuY29tL25vdmVscy90aGVfc3VuYmlyZC5odG1s" target="_blank">סאן-בירד</a> - אופת</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">היא עיר הירח, ובמקור מאוית ללא </span><span style="font-size: 10pt;"> "H"</span></div><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><b><u><span style="font-size: 11pt;"><br /></span></u></b></div><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><b><u><span style="font-size: 11pt;">אהרון</span></u></b></div><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span style="font-size: 10pt;">אופת' היא להקה שסער הכיר לי אותה. הדבר הראשון ששמעתי או ראיתי מהם היה וידאו של שעור גיטרה לשיר </span><i><span style="font-size: 10pt;">The Drapery Falls</span></i></div><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span style="font-size: 10pt;">ממש אהבתי את האקורדים הג'אזיים, אקורדים של מוסיקת רנסאנס שהם השתמשו בהם ואת העובדה שהם יכולים לעשות מעבר ממוסיקה שקטה ואקוסטית לדת' מאטל קיצוני ממש בשניות. הייתי רוצה להאמין שהשיר שלנו <a href="http://behindthesun.bandcamp.com/track/sour-days">Sour Days</a> </span><span style="font-size: small;">מכיל קצת השפעה מאופת' בתוכו. </span></div><span style="font-size: 10pt;"></span> <br /><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span style="font-size: 10pt;">דרך ההקשבה לאופת' גם התחלתי לשמוע את להקת הרוק המתקדם משנות השבעים Camel. </span></div><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span style="font-size: 10pt;">ראיתי את אופת' בהופעה בארה"ב בשנת 2004 ואז מאוחר יותר גם פה, בישראל, כשהם הגיעו.</span></div><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span style="font-size: 10pt;">האלבום האהוב עליי הוא <i>Deliverance </i></span><span style="font-size: 10pt;">ואני חושב שהשיר האהוב עליי הוא עדיין </span><i><span style="font-size: 10pt;">The Drapery Falls</span></i></div><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/xvLn8j4c5l4?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/xvLn8j4c5l4?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><br /><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><b><u><span style="font-size: 12pt;">סער</span></u></b></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">השילוב המנצח והטוב ביותר לטעמי של עדינות&nbsp;מול אגרסיה בשיר אחד. נגנים</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">כל כך מוכשרים וסולן מהמוכשרים ביותר בעולם המוזיקה. יש לי הכרות לא קצרה&nbsp;איתם&nbsp;מאז </span><span style="font-size: 10pt;">1997 </span><span style="font-size: 10pt;">וגם מקור לא קטן להשראה בכתיבת מוסיקה</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><b><u><span style="font-size: 12pt;">גד </span></u></b></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">אופת'</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">העומק. הליטוף והאגרוף. זאב גר עם כבש. הנופים, השכבות, התמונה המלאה שנשארת מעט מטושטשת, הבנייה של השירים עם עקשנות למצות כל תו, אקורד, מעבר וחלק, האיכות, המעברים החדים, הצלילה המהירה לנהרות הלבה של הגהנום והנסיקה אל אוויר הפסגות.</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">ההרכב שהצליח לפרוץ את מחסום הקהל והמבקרים לדת' מטאל, לשירת גראולים, הצליחה לפרוץ גם את המחסומים שלי ב 2003, כשבלהקה כולם התחילו לשמוע אופת'. מהר מאד יכולת לשמוע את ההשפעות שלהם על הכתיבה של אהרון וסער, מהר מאד אסף וסער התחילו לחבר את הסוף של השיר שלנו <a href="http://behindthesun.bandcamp.com/track/strong-wind">Strong Wind</a> עם הסיום של </span><i><span style="font-size: 10pt;">A Fair Judgment</span></i> <span style="font-size: 10pt;">מתוך האלבום </span><i><span style="font-size: 10pt;">Deliverance</span></i></div><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/EmUKzDiabxU?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/EmUKzDiabxU?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">העניין שלי בסאונד המיוחד שהלהקה הזאת מפיקה רק התחזק. נתנו לי לשמוע את </span><i><span style="font-size: 10pt;">Damnation</span></i><span style="font-size: 10pt;"> - כניסה מעודנת לעולם של אופת'. כמובן שהמלודיות כבשו אותי, הכתיבה (מילים + לחן) הקסימה אותי. אבל הצלילה הסופית שלי לתוך כל מה שהלהקה מפיקה - כבד עם קליל, מלודי עם שבירות פרוגרסיב, שירה קטיפתית אחרי גראולים עמוקים - לשם הגעתי רק אחרי ההתאהבות ב </span><i><span style="font-size: 10pt;">Watershed</span></i><span style="font-size: 10pt;"> שייצא ב 2008</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">את החלקים האקוסטיים, השקטים כבר הכרתי טוב, עם החלקים הכבדים והשירה הכבדה כבר חתמתי הסכם של שלום אבל באלבום הזה יצא ל להכיר צד אחר, צד נוסף שלהם שלא הכרתי בעבר – צד קליל,</span><span style="font-size: 10pt;"> גרובי, אפילו פאנקי – והוא תפס אותי בהפתעה כל כך טובה. אין דוגמא טובה יותר מהחלק שבאמצע השיר הנהדר The Lotus Eater</span><span style="font-size: 10pt;"> - שיר שמתחיל כל כך כבד, עובר למיני-פזמון של רוקנ'רול ארבע רבעים, עובר למעין סולו קלידים פרוגי, חוזר לכבד ואז, כשהיה יכול להיגמר ב Fade Out באמצע (בין 4:30 ל 5 דקות), הוא חוזר לאחד הקטעים המפתיעים ביותר מבחינתי 5:45</span></div><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/aSSLXMzxxP8?fs=1&amp;hl=en_US"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/aSSLXMzxxP8?fs=1&amp;hl=en_US" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">היה לי את העונג לראות אותם פעמיים בהופעה (2006 +2009) בת"א </span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;"><br /><a href="http://www.blogger.com/post-create.g?blogID=7594407297641424623"><img src="http://c3.ac-images.myspacecdn.com/images02/136/l_fd47263b00cc494494564f91ded3ee5a.jpg" width="325" /></a> </span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /><a href="http://www.blogger.com/post-create.g?blogID=7594407297641424623"><img src="http://c2.ac-images.myspacecdn.com/images02/132/l_e127ef97c6ed4e6fb0095e55eba25bdd.jpg" width="325" /></a> <br /><br /></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">וללחוץ למייקל אקרפלדט הסולן את היד אחרי ההופעה ב 2009</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">אני ממש ממליץ לכל מי שרוצה להכיר אותם, להתחיל עם </span><i><span style="font-size: 10pt;">Damnation</span></i><span style="font-size: 10pt;"> הרך יותר, להיכנס לראש ומשם להפליג אחורה וקדימה</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">זהו. אלה עשרת הגדולים שלנו ובכלל</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">ולכל מי שפספס את הקודמים, הנה הם</span><br /><a href="http://notesfromthethinktank.blogspot.com/2010/10/blog-post.html"><span style="font-size: 10pt;">2</span></a><br /><a href="http://notesfromthethinktank.blogspot.com/2010/10/5-3.html"><span style="font-size: 10pt;">3, 4, 5</span></a><br /><a href="http://notesfromthethinktank.blogspot.com/2010/09/666.html"><span style="font-size: 10pt;">6</span></a><br /><a href="http://notesfromthethinktank.blogspot.com/2010/08/blog-post_26.html"><span style="font-size: 10pt;">7</span></a><br /><a href="http://notesfromthethinktank.blogspot.com/2010/08/blog-post_22.html"><span style="font-size: 10pt;">8</span></a><br /><a href="http://notesfromthethinktank.blogspot.com/2010/08/blog-post_11.html"><span style="font-size: 10pt;">9</span></a><br /><span style="font-size: 10pt;"><a href="http://notesfromthethinktank.blogspot.com/2010/08/blog-post.html">10</a></span><br /><span style="font-size: 10pt;"><br /></span><br /><u><span style="font-size: small;"><b>ספרים</b></span></u><br /><span style="font-size: 10pt;">סיימתי לקרוא את "<i>אחוזת דג'אני</i>" של אלון חילו.&nbsp;</span><br /><span style="font-size: 10pt;">עזבו אמיתי או לא, עזבו עלילה שמחזיקה או לא - יש בו 2 דברים נהדרים - שפה עברית אחרת, בתולית כזאת, כמו שבן יהודה הוליד אותה מחדש ולפני כל הגלגולים, התוספות והסלנג שלה. יש בספר תיאורים מהפנטים של חזיונות אפלים, של נופים שובי לב כמו גם של עליבות ופשטות, של טיפוסים ססגוניים של ימי העלייה הראשונה ושל ערביי האזור- מה שמוביל אותי לדבר השני - הספר מצליח להעביר אותך דרך התקופה, הלך הרוח והמראות של מי שהגיע לכאן בעליה הראשונה, לנסות ולהגשים חלום ישן - להקים בית בארץ ישראל.</span><br /><span style="font-size: 10pt;">המסר הפוליטי-היסטורי ברור והפתיע אותי שהניסיון השקוף להראות לנו איך נראים הדברים דרך העיניים של ערביי א"י לא פגע בחווייה של הקריאה, לא גרם לי לקחת צעד אחורה.&nbsp;</span><br /><span style="font-size: 10pt;">חזיונות האיוב של צאלח, הנער ההוזה, הן כמובן חזיונות אמת כפי שיילמדו על בשרם ערביי יפו עשרות שנים מאוחר יותר. החוכמה לשלב אותם בסיפור כחזיונות איוב או חלומות רעים המעבירים את צאלח על דעתו הם כמו דלת צדדית להכניס בה תובנות שהקוראים לא יוכלו להחמיץ או לעבור עליהם באדישות.</span><br /><span style="font-size: 10pt;"><br /></span><br /><span style="font-size: 10pt;">התחלתי לקרוא את "מוסיקופיליה" של אוליבר סאקס.</span><br /><span style="font-size: 10pt;">הספר אמור לספר על הקשר שבין מוסיקה והמוח האנושי. נראה איך יהיה</span><br /><span style="font-size: 10pt;"><br /></span><br /><span style="font-size: 10pt;">בינתיים קיבלתי את מהדורת אוקטובר 2010 של ה Rolling Stone. יש שם חלקים מהביוגרפיה החדשה של קית' ריצ'רדז, הגיטריסט האגדי של הרולינג סטונז. סליחה, זה בעצם ספר הזכרונות (Memoir) של ריצ'רדז.... תשאלו "מה הבנאדם זוכר? הוא נראה כאילו אפילו לא מה אכל היום בצהריים!"</span><br /><span style="font-size: 10pt;">ואתם צודקים. אז הוא לקח עיתונאי ותיק בשם ג'יימס פוקס שיראיין אותו על כל מיני ארועים ושנים בחיים שלו ובקריירה של הלהקה כדי שריצ'רדז יוכל להיזכר בהם.</span><br /><span style="font-size: 10pt;">עידו (<a href="http://www.idobarzakay.com/">בר זכאי</a>) ואני צחקנו שהיה יכול להיות גדול אם הוא היה מוציא ספר זכרונות עבה ובעמוד הראשון היה כותב&nbsp;</span><br /><i><span style="font-size: 10pt;">I can't remember a bloody thing!</span></i><br /><span style="font-size: 10pt;">וכל השאר היה דפים ריקים</span><br /><span style="font-size: 10pt;"><br /></span><br /><span style="font-size: 10pt;">ממה שקראתי זה דווקא נראה מבטיח. אני בטח אקנה את הספר (שנקרא פשוט <a href="http://www.amazon.com/Life-Keith-Richards/dp/031603438X">Life</a>). פרטים בהמשך</span><br /><br /><span style="font-size: 10pt;"><br /></span></div><div style="background-color: transparent; border: medium none; color: black; overflow: hidden; text-align: left; text-decoration: none;"><a href="http://blogs.myspace.com/index.cfm?fuseaction=blog.view&amp;friendId=43414539&amp;blogId=540086106#ixzz13lOwuimd" style="color: #003399;"></a></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-5561242575058526395?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-86505364177417440672010-10-16T19:00:00.000+02:002010-10-16T19:00:44.674+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">לא צריך הרבה הקדמות למקום השני שלנו...<br /><br /><div align="center" class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><b><u>Led Zeppelin</u></b></span></div><div class="MsoNormal"><b>לד זפלין</b> היא להקת רוק בריטית שנודעה בזכות גישתה החדשנית והמשפיעה במוזיקת בלוז ורוק. הלהקה היא אחת הלהקות הפופולריות והמשפיעות ביותר של שנות השבעים של המאה העשרים ושל עולם המוזיקה בכלל. נהוג לייחס לה את ההגדרה והייסוד של תת-הזרם הבי מטאל במוזיקת הרוק.</div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="color: red; font-size: small;"><b><u>אהרון</u></b></span> </div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">את לד זפלין גיליתי לראשונה בגיל 13, כשלקחתי שעור גיטרה והמורה שלי הציע ללמוד את Black Dog כדי לשפר את מהירות האצבעות שלי. יכולתי להבין שזפלין היתה השפעה ענקית על הלהקות שהכי אהבתי אז:Rush, Metallica &amp; Iron Maiden.</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">אני ממש ממליץ לשמוע את: Led Zeppelin II, IV, Phsical Graffiti </span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">השיר האהוב עלי הוא Acgilles Last Stand מהאלבום </span><span style="font-size: 10pt;">Presence<br /></span></div><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/W9K-Zv_pTfk?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/W9K-Zv_pTfk?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed> </object><br /><br /><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">אולי ההופעה הכי טובה שראיתי היתה של<span style="font-size: x-small;"> </span></span><span style="font-size: small;">פלנט ופייג'</span><span style="font-size: 10pt;"> ב Old Capital Center ב 1995,&nbsp;</span><br /><span style="font-size: 10pt;">ממש כמו האלבום Unledded אבל רועש פי 100</span></div><div style="background-color: transparent; border: medium none; color: black; overflow: hidden; text-align: left; text-decoration: none;"></div></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><div style="background-color: transparent; border: medium none; color: black; overflow: hidden; text-align: left; text-decoration: none;"><br /><br /><a href="http://blogs.myspace.com/index.cfm?fuseaction=blog.view&amp;friendId=43414539&amp;blogId=539931126#ixzz12Wo5LcUT" style="color: #003399;"></a></div></div><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/kW3xDZrlBQs?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/kW3xDZrlBQs?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><br /><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="color: #339966;"><b><u><span style="font-size: 12pt;">גד</span></u></b></span><span style="font-size: 12pt;"> </span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: 10pt;">בגיל 15, אחרי שחרשתי ביטלס וכוורת, מישהו (לא זוכר מי) דחף אותי לשלב הבא והכיר לי את זפלין. זאת היתה הכרות שללא ספק שינתה את חיי ולא מוגזם להגיד שאני עדיין מנסה להתאושש מההכרות הזאת </span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: 10pt;">אז נכון שהם גנבו בלי בושה ובלי תמלוגים משורשי הבלוז הוותיקים ונכון שבהרבה מהשירים שלהם יש מילים ... לא מעמיקות וראויות לדיון ונכון שהיו עוד אלף להקות רוק-בלוז בריטיות טובות באותן השנים. הכל נכון&nbsp;אבל הם פשוט לקחו את כל החבילה לעולם אחר וחדש לחלוטין. הם הביאו את הרוק לשלמות שלא הכרנו לפני ומאז. הם האב-טיפוס, המודל, השטנץ של להקת רוק. החיבור של ארבעת האנשים האלה היה מבחינתי שווה ערך למפץ הגדול, זה שעד היום מנסים לשחזר אותו ולא מצליחים</span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: 10pt;">אישית אני מאד אוהב את החומר שלהם עד האלבום Houses of the Holy (פרט לכמה שירים פה ושם) וממש חולה על האנרגיות שלהם בהופעות של תחילת הדרך (68-70). אני מסוגל לשמוע את ה BBC Sessions שלהם כל היום כל יום ולרגע לא להשתעמם. האנרגיות, הכימיה של ארבעתם ביחד, היכולות שלהם בשיא – הם "עפים" על כל שיר שם כמו פיצוץ גרעיני. זה כמעט לא משנה אם זה שיר בלוז סטנדרטי (</span><span style="font-size: 10pt;">Whole Lotta Love</span><span style="font-size: 10pt;"> או </span><span style="font-size: 10pt;">Since I've Been Loving You</span><span style="font-size: 10pt;">) שיר איטי יותר ואינטימי (That's the Way) או שיר זפליני חדש (Going to California, Black Dog, Immigrant Song) הכל רק פלטפורמה לחבורת צעירים חסרי מנוח עם כלי נגינה ומיקרופון ביד. הנה טעימה</span></div><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/Jc-EdW1amwg?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/Jc-EdW1amwg?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><div class="MsoNormal"><span style="font-size: 10pt;">מאד אהבתי גם את החיבור של ג'ימי פייג' עם ה Black Crowes באלבום ההופעות Live at the Greek משנת 2000.</span><span style="font-size: 12pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">השילוב הזה של פייג' האגדי עם חבורה צעירה ותוססת שגדלה על הברכיים של זפלין (ועוד כמה להקות)</span><span style="font-size: 10pt;"> הצליח מבחינתי להכניס רוח חדשה ובועטת לסט הזה. הנה הביצוע הכי טוב לדעתי מההופעה הזאת (זה השיר שלי ב</span><span style="font-size: 10pt;">לה-מורס</span><span style="font-size: 10pt;">!). הוידאו לא באיכות משהו אבל תרוצו למצוא את הדיסק הכפול, לא תצטערו על זה</span></div><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/pSTkaIGNDMw?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/pSTkaIGNDMw?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><span style="font-size: small;">והנה עוד סיפור קטן</span><br /><span style="font-size: small;">כשגרתי בסיאטל (98 - 97), הייתי הראשון לעמוד בתור לכרטיסים כשהסיבוב של פייג' ופלנט הגיע להופעה באחד המקומות המיוחדים ביותר לראות הופעה בארה"ב - אמפיתאטרון ה Gorge.&nbsp;</span><br /><span style="font-size: small;">שעה וחצי נסיעה מסיאטל אבל צריך לראות כדי להבין.&nbsp;</span><br /><span style="font-size: small;">המקום יושב על אחת הגבעות, צמוד לזרימת נהר הקולומביה, בתוך מעין אמפי טבעי שעליו היה צריך רק לשים במה ודשא מסביב כדי ליצור חוויה מדהימה של הופעה. כל מי שעמד או ישב לראות שם הופעה בשעת השקיעה לא יישכח את ההופעה הזאת לכל החיים!</span><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://pearljam.com/i/tourphotos/20060722/2.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="213" src="http://pearljam.com/i/tourphotos/20060722/2.jpg" width="320" /></a></div><br /><br /><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;">נחזור לסיפור שלנו. הכרטיס שלי אצלי ביד, אני מקפץ ומדלג מאושר ברחובות כמו במבי אחרי שלוק מהנחל הצונן. סימנתי ביומן - ה 6 בספטמבר 1998. הימים עוברים ואני סופר לאחור יחד עם הספירה לאחור עד <a href="http://blogs.myspace.com/index.cfm?fuseaction=blog.view&amp;friendId=43414539&amp;blogId=539726393">ההופעות של פרל ג'אם ב 21-22 ביולי</a> באותה שנה. בערך 3 חודשים לפני ההופעה ל פייג'/פלנט אני כבר מתחיל לחלום על ההופעה ועל היום כולו. איך ניסע לשם מוקדם, להתמקם יפה ולתפוס את השקיעה בשיא ומה הם יינגנו ומה הם ייעשו עם השקיעה הזאת ובכלל התחלתי לחלום שאני מגיע מאד מוקדם והם עושים סאונדצ'ק ואני איכשהוא עומד שם והם רואים אותי ומזמינים אותי להיות איתם באותו יום (חלום או לא חלום?).... בקיצור, ההתרגשות עולה.</span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;">הזמן הולך ומתקרב ועניינים אישיים מתחילים לפזר עננים שחורים מעל החלים שלי לראות לפחות חצי זפלין בפעולה. הויזה שלי בארה"ב נגמרת, הכסף אוזל, (אין עבודה, אין שפה - קשה,קשה!) ואז, בזמן שאני חוגג בהופעה של פרל ג'אם, חדשות קשות מגיעות מסן פרנסיסקו - אח שלי היה מעורב בתאונת אופנוע קשה והוא מונשם ביחידת טיפול נמרץ בבי"ח בעיר. אני מתעורר בבוקר למחרת עם טלפון מאבא שלי שב 2 משפטים מספר לי מה המצב ואומר לי - "אתה הכי קרוב אליו, תעלה על מטוס ותגיע אליו כמה שיותר מהר". הכל קרה כל כך מהר. רצתי עם חבר לשדה התעופה, מצאתי מקום בטיסה לסן פרנסיסקו ועשיתי שלום לעיר שהיתה לי בית חם בשנתיים האחרונות דרך חלון המטוס. הימים שבאו אח"כ היו אינטנסיביים וסוערים ורק אחרי שבוע או טיפה יותר ניזכרתי שיש לי כרטיס שכנראה שכבר לא ינוצל.</span></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TLnYGq8H6XI/AAAAAAAAAGQ/mQ9nUfjaoUE/s1600/pageplant.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="119" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TLnYGq8H6XI/AAAAAAAAAGQ/mQ9nUfjaoUE/s320/pageplant.jpg" width="320" /></a></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: x-small;"><br /></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: x-small;"><br /></span></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;">בשבוע הבא נציג את המקום הראשון</span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;">למי שפיספס, הנה המקומות הקודמים</span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01Mzk3MjYzOTM=" target="_blank">מקום שלישי</a></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01Mzk1MjIyNzc=" target="_blank">מקום רביעי</a></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01MzkyNDIxMzI=" target="_blank">מקום חמישי</a></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01Mzg4Njg4ODg=" target="_blank">מקום שישי</a></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01Mzg1MjM0MzQ=" target="_blank">מקום שביעי</a></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01MzgzNDA3MTM=" target="_blank">מקום שמיני</a></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01MzgxMjE5OTk=" target="_blank">מקום תשיעי</a></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01Mzc4NzkxNDY=" target="_blank">מקום עשירי</a></span></div><br /><div style="background-color: transparent; border: medium none; color: black; overflow: hidden; text-align: left; text-decoration: none;"><a href="http://blogs.myspace.com/index.cfm?fuseaction=blog.view&amp;friendId=43414539&amp;blogId=539931126#ixzz12WodEExW" style="color: #003399;"></a></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-8650536417741744067?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-76177711224163025912010-10-08T17:34:00.000+02:002010-10-08T17:34:12.031+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: small;"><b>מצטער</b></span><br /><span style="font-size: small;"><b>קצת זנחתי את הבלוג היקר שלי...&nbsp;</b></span><br /><span style="font-size: small;"><b>אז הנה השלמת הפער מבחינת הספירה לאחור של עשרת ההרכבים/מוזיקאים הכי הכי</b></span><br /><span style="font-size: small;"><b>מקום חמישי, רביעי ושלישי ברצף.</b></span><br /><span style="font-size: small;"><b>אנג'וי,</b></span><br /><span style="font-size: x-small;"><span style="font-size: small;"><b>גד</b></span></span><br /><br /><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;"><span style="color: black;"><span style="font-size: small;"><u>מקום שלישי: </u></span></span></span><br /><span style="font-size: 10pt;"><span style="color: black;">כמו שמוכיחה הלהקה במקום השלישי שלנו - עם מוזיקה טובה, אמונה בעצמך ובמה שיש לך ועם קהל מעריצים נאמן - אפשר להגיע רחוק</span></span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><b><u><span style="font-size: 10pt;"><span style="color: black;"><br /></span></span></u></b></div><div align="center" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><b><u><span style="font-size: 10pt;"><span style="color: black;"><span style="font-size: small;">Pearl Jam</span></span></span></u></b></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><b><span style="font-size: 10pt;">פרל ג'אם</span></b><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">היא להקת רוק</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">משפיעה שהוקמה ב</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">1990 </span><span style="font-size: 10pt;">בסיאטל</span><span style="font-size: 10pt;">, </span><span style="font-size: 10pt;">וושינגטון</span><span style="font-size: 10pt;">. </span><span style="font-size: 10pt;">יחד עם נירוונה</span><span style="font-size: 10pt;">, </span><span style="font-size: 10pt;">אליס אין צ'יינס</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">וסאונדגארדן</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">הובילה הלהקה את פריצתו של ז'אנר הגראנג'</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">לתודעה בתחילת שנות התשעים.</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">פרל ג'אם נחשבת לאחת מלהקות סצנת הגראנג' הגדולות היחידות שנותרו פעילות עד היום, והיא נהנית מבסיס מעריצים גדול שמסייע להופעותיה של הלהקה להיות מהפופולריות ביותר בעולם</span><span style="font-size: 10pt;">.</span></div><br /><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="color: red;"><b><u><span style="font-size: 10pt;">אהרון</span></u></b></span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">My favorite album of theirs is <i>Vs</i></span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="color: #ff9900;"><b><u><span style="font-size: 10pt;">סער</span></u></b></span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal"><span style="font-size: 10pt;">השם פרל ג'אם ישר מתקשר לי עם זיכרונות ילדות&nbsp;בחטיבת הביניים, אני זוכר את שיר הראשון ששמעתי שלהם Evenflow.</span></div><div align="right" class="MsoNormal"><span style="font-size: 10pt;">הסאונד החם והנקי, הקול העמוק של אדי, הנגינה המיוחדת של מייק&nbsp;מקרידי הגיטריסט פשוט העלו לי חיוך של כיף והרגשה טובה. כל פעם כשאני שומע&nbsp;את האלבום הראשון שלהם Ten שהוא האהוב עליי מכולם,&nbsp;אני מתמלא במעין&nbsp;חיוך והרגשה טובה ללא הסבר&nbsp;למרות שאם נכנסים לעומק הטקסטים של האלבום, מבינים שמדובר&nbsp;בנושאים כואבים ולא פשוטים. לא משהו שאמורים בדיוק לחייך&nbsp;שקוראים אותם</span></div><div align="right" class="MsoNormal"><span style="font-size: 10pt;"><br /></span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="color: #339966;"><b><u><span style="font-size: 10pt;">גד</span></u></b></span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">אהבה אמיתית</span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">אם אהרון </span><span style="font-size: 10pt;">דד-הד</span><span style="font-size: 10pt;"> אז אני (אולי) </span><span style="font-size: 10pt;">ג'אם-הד</span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">ב 21 וה 22 ביולי 1998 ראיתי אותם חותמים את סיבוב ההופעות האמריקאי של Yield באצטדיון ממוריאל, בסיאטל</span><br /><span style="font-size: 10pt;"> </span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TK8qYLmE8jI/AAAAAAAAAGI/IvQijwGryvw/s1600/pj.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="196" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TK8qYLmE8jI/AAAAAAAAAGI/IvQijwGryvw/s320/pj.jpg" width="320" /></a></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">ואחרי אחת ההופעות הסתובבתי בבק סטייג' וקשקשתי עם סטון גוסרד (גיטרה) וג'ף אמנט (בס) </span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TK8qh2Cjq7I/AAAAAAAAAGM/V5ZOFlGxBtQ/s1600/PJbackstagepass.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="220" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TK8qh2Cjq7I/AAAAAAAAAGM/V5ZOFlGxBtQ/s320/PJbackstagepass.jpg" width="320" /></a></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">אני חושב שלאורך הקריירה שלהם, הם השילו הרבה פעמים את העור שלהם וניסו כיוונים שונים. מעבר לאינטנסיביות של המוסיקה, היכולת המוסיקלית של חברי הלהקה וכתיבה טובה (לפעמים טובה מאד) של אדי ודר - הם גם הפכו עם השנים לתופעה של להקת הופעות שנותנת תמורה מלאה לכל מי שמגיע.</span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">מבחינתי לפרל ג'אם יש 2 ראשים - להקה אחת של האלבומים ולהקה שנייה של ההופעות. האנרגיה של ההופעות לא תמיד מצליחה להגיע לאלבומים (אולי זאת הסיבה שהם כבר יותר מ 10 שנים מקליטים כמעט כל הופעה ומאפשרים לקנות אותה מיד אחרי ההופעה) ולא תמיד הדקויות והנואנסים של האלבומים מגיעים לידי ביטוי בהופעות.</span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">אני מכיר לא מעט אנשים שיגידו לי שמאז </span><span style="font-size: x-small;">Ten</span><span style="font-size: 10pt;"> לא יצא להם שום דבר משמעותי. חלק ירחיבו את זה גם לאלבום השני .Vs אבל לא יותר.</span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">ודר כתב עליהם שיר שנקרא <a href="http://www.youtube.com/watch?v=LCOU2X5fG5Y">Not For You</a> באלבום השלישי - Vitalogy.</span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;"> אני חושב שמי שהתמיד והמשיך לעקוב אחרי הקריירה שלהם זכה לשמוע הרבה דברים טובים גם אחרי האלבום השני </span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">הם לא תמיד ידעו איך להתמודד עם ההצלחה הפנומנאלית, הפתאומית (בעיקר של האלבום השני), עם החשיפה, האהדה הענקית, ההפיכה מאנשים פרטיים לדמויות ציבוריות. הם החליטו <u>לא</u> להוציא יותר קליפים לשירים שלהם בשנים שבלי קליפ לא היתה לך זכות קיום מוסיקלית, הם נאבקו במאבקי כוח פנימיים (ופלטו מתופף ענק בדרך), נאבקו בענקית הכרטיסים טיקטמאסטר</span><span style="font-size: 10pt;"> ולקחו את זה עד גבעת הקפיטול, הם נתנו לאיש אחד להוביל ולגרור להקה שלמה דרך לפחות אלבום אחד בינוני </span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">(</span><span style="font-size: 10pt;">No Code</span><span style="font-size: 10pt;">), אבל גם ידעו להחזיר את הסדר רגע לפני שהכל מתפרק – ואז חזרו עם אלבום מופת שהוא כולו חגיגה של שיתוף פעולה מלא, סיעור מוחות מוסיקלי (</span><span style="font-size: 10pt;">Yield</span><span style="font-size: 10pt;">). הם איבדו מרכיב חשוב בדמות המתופף ג'ק איירונס (שפרש מהלהקה) והיו ברי מזל לקלוט את מאט קמרון</span><span style="font-size: 10pt;"> האגדי במקומו. הם כמעט ונשברו כש 10 מעריצים נמחצו למוות בהופעה שלהם, מול עיניהם, בפסטיבל רוסקילדה הדני, הם עוררו לא מעט זעם (גם של מעריצים) כשרתמו את עצמם למחאה בנשיא בוש והמלחמה בעירק וגרמו לרבים להרים גבות כשהחליטו להקליט ולהוציא לחנויות כל הופעה בסיבוב ההופעות שלהם החל משנת 2000. </span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">זה ברור שבקריירה של 20 שנה יהיו אלבומים יותר טובים (</span><i><span style="font-size: 10pt;">Ten, Vs.,Yield, Pearl Jam</span></i><i><span style="font-size: 10pt;"> </span></i><span style="font-size: 10pt;">ו</span><span style="font-size: 10pt;"> Backspacer) </span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">וכמה פחות טובים (</span><span style="font-size: 10pt;">Vitalogy, No Code</span><span style="font-size: 10pt;"> ו </span><span style="font-size: 10pt;">Binaural</span><span style="font-size: 10pt;"> לא המריאו אצלי)</span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">אני גם מוכרח להוריד את הכובע בפני פרל ג'אם, שדרך קאוורים שהם ניגנו בהופעות ואמנים שהתארחו בהופעות או חיממו - הכרתי עוד הרבה מוזיקה מעולה שספק אם הייתי מגיע אליה אחרת. </span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">ב 23 באוקטובר יופיעו פרל ג'אם במסגרת ה Bridge School Benefit של ניל יאנג </span><span style="font-size: 10pt;">ושם יחגגו 20 שנות פעילות</span><span style="font-size: 10pt;"> </span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;"> </span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">כמה סמלי שהלהקה הענקית הזאת בחרה לציין את המעמד דווקא בפסטיבל אישי, אנושי, מרגש, שכולו למטרת צדקה ועזרה</span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;"><br /></span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">לחיי ה 20 שנים הבאות!</span></div></div><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/MlcB5vEoP_0?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/MlcB5vEoP_0?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object></div><br /><br /><div align="right"><span style="font-size: small;"><u>מקום רביעי:</u></span><br /><span style="font-size: small;">עדיין מתאוששים מהערב המדהים של אתמול, מהזכות לקחת חלק באוזפסט הראשון בישראל<br />אחרי עיכוב קל, הנה המקום הרביעי</span></div><br /><div align="center"><span style="font-size: small;"><b><u>Metallica</u></b></span></div><div align="right"><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><b><span style="font-size: 10pt;">מטאליקה</span></b><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">היא להקת ת'ראש מטאל</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">אמריקאית,</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">אשר נוסדה באוקטובר 1981. מטאליקה נחשבת ללהקת המטאל</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">המצליחה ביותר בהיסטוריה, עם היקף מכירות הנאמד במעל ל-100 מיליון עותקים</span><span style="font-size: 10pt;">.</span></div><div align="right" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed;"><span style="font-size: 10pt;">בשנות ה-80</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">הייתה ידועה מטאליקה כלהקה קיצונית, שהולכת נגד הזרם, יוצרת מוזיקה כבדה ולא מלודית ושרה על נושאים קשים ובלתי נעימים. לאחר שתרמה רבות להתפתחות המטאל</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">בשנות השמונים, הרחיבה הלהקה את קהל היעד</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">שלה בתחילת שנות ה-90</span><span style="font-size: 10pt;"> </span><span style="font-size: 10pt;">על ידי מיתון משמעותי של הסגנון. היא היוותה את הדוגמה הבולטת ביותר ללהקת מטאל מצליחה, אך הואשמה במקביל בהתמסחרות על ידי מעריציה הוותיקים שלא הסתגלו לשינויי הגישה המוזיקלית.</span></div></div><br /><br /><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="color: #ff6600;"><b><u><span style="font-size: 10pt;">סער</span></u></b></span><span style="font-size: 10pt;"><b><u><span style="color: #f79646;"> </span></u></b></span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><i><span style="font-size: 10pt;">And Justice For All</span></i><i><span style="font-size: 10pt;"> </span></i></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="color: #38761d; margin-bottom: 0.0001pt;"><b><u><span style="font-size: 10pt;">גד</span></u></b></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">מצטער אבל אני לא אחד שגדל על ברכי האלבומים הראשונים של מטליקה. לא למדתי לנגן את הריפים המהירים ולא חרשתי קסטות לפני האלבום השחור. כמו להרבה אנשים (שהם כנראה לא המעריצים&nbsp;<u>האמיתיים</u>&nbsp;של הלהקה) מטליקה הגיעה אליי בשלה ומוכנה על מגש של כסף, אחרי שנים של סיבובי הופעות אינסופיים בארה"ב ואירופה, הופעות במועדונים לפני אלפי מטאליסטים משולהבים ושנים שלמות מעורפלות מאלכוהול. אפשר להגיד שעקבתי אחרי הלהקה משם והלאה, כשהאלבום האחרון שיצא ב 2008 - Death Magnetic- גרם לי לחזור ולשמוע את האלבומים הראשונים. אין ספק שמדובר באחת הלהקות שבין שאר הדברים החשובים, גרמה לרוק, לגיטרה ולמטאל להגיע להרבה ילדות וילדים שאחרת היו נופלים ברשת של מוזיקה גרועה (בלי להיכנס לדוגמאות).</span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">ב 99 באתי לראות אותם נותנים בראש על הדשא בראשל"צ. כל מה שאני זוכר זה את ג'יימס צועק על הקהל שהם "חבורת זקנות" "יאללה תתעוררו כבר" וכאלה</span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">בקיץ האחרון היה לי את התענוג לקחת את אחי עומר איתי להופעה שלהם באצטדיון ר"ג. שם כבר היה סיפור אחר לגמרי. הם הרביצו פצצה של הופעה ולמרות כל הבעיות סאונד יצאתי בהרגשה שקיבלתי את התמורה הכי מלאה לכרטיס שקניתי. ולגבי אח שלי - אפשר להגיד שהוא שרוף קשה עליהם כרגע (בעיקר על קליף ברטון) וזה הכי כיף לראות איך מטאליקה מצליחים להעביר את הלפיד של הרוק לעוד דור חדש</span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><br /></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><b style="color: red;"><u><span style="font-size: 10pt;">אהרון</span></u></b><span style="font-family: David; font-size: 10pt;"> </span></div><div align="right"></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">כמו מיליוני מטאליסטים צעירים ברחבי ארה"ב, שמעתי את מטאליקה בפעם הראשונה כשראיתי את הקליפ של One, שהיה פשוט קליפ מדהים (הגרסה עם כל הקטעים מהסרט </span><i><span style="font-size: 10pt;">Johnny Got His Gun).</span></i><span style="font-size: 10pt;"> הסוף של השיר עם הדאבל-בס היה הדבר הכי כבד שאי פעם נראה בטלביזיה באותו זמן ב 1988&nbsp;</span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: 10pt;">…<i>And Justice For All</i> היה תקליט כפול כי הוא היה ארווווווווך. כל השירים שם ממש ארוכים, ממש כבדים, ממש "יבשים" וממש מרושע</span><span style="font-size: 10pt;">. זה היה האלבום מטאליקה שהכי אהבתי בגיל 11 והוא עדיין האלבום המועדף אצלי<i>.</i></span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><i><span style="font-size: 10pt;">Master of Puppets</span></i><span style="font-size: 10pt;"> במקום שני בהפרש קטן מהראשון.&nbsp;</span><br /><span style="font-size: 10pt;">בכיתה י' ניגנתי בס בלהקת מטאל די גרועה שנקראה Acid Reign ושם היינו עושים קאוור ל</span><i><span style="font-size: 10pt;"> For Whom the Bell Tolls</span></i></div></div><br /></div><object height="306" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/-LOT_7psWnc?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/-LOT_7psWnc?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="306"></embed></object><br /><br /><br /><div align="right"><span style="font-size: small;"><u>מקום חמישי:</u></span><br /><span style="font-size: small;">עכשיו שסערת ההצבעות ו</span><span style="font-size: small;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vd3d3LnluZXQuY28uaWwvYXJ0aWNsZXMvMCw3MzQwLEwtMzk1Mjc1OSwwMC5odG1s" target="_blank">הזכייה שלנו במקום על במת האוזפסט תל אביב 2010 </a> כבר טיפה מאחורינו, אפשר לחזור למצעד של עשרת הגדולים. אנחנו נמשיך להתכונן ל<a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vc2h1a2kuY28uaWwvaW5kZXgucGhwP29wdGlvbj1jb21fY29udGVudCZ2aWV3PWFydGljbGUmaWQ9NTkmSXRlbWlkPTcmbGFuZz1oZQ==" target="_blank">ערב הגדול ב 28 לספטמבר </a> ואתם תהנו מהמקום החמישי</span></div><span style="font-size: small;"><br /></span><br /><div align="center"><span style="font-size: small;"><b><u>Iron Maiden</u></b></span></div><span style="font-size: small;"><br /></span><br /><div align="right"><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;">איירון מיידן היא להקת הבי מטאל בריטית, המובילה של תנועת הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי שהחלה את דרכה בתחילת שנות השמונים. איירון מיידן היא אחת מהלהקות המייסדות של ההבי מטאל הקלאסי (המכונה "אולדסקול") ואחת מהלהקות המוערכות והמשפיעות ביותר בתחום הרוק והמטאל<br /></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div class="MsoNormal"><span style="color: #3366ff; font-size: small;"><b><u>יורם</u></b></span></div><div class="MsoNormal"></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">בשנת 87, בן 12 ומתוסכל מוסיקלית בגלל כל קלטות הטופ פופ 80 למיניהם, שמעתי מחבר שרוק כבד זה משהו טוב</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">למחרת הלכתי לחנות התקליטים היחידה בכפר סבא באותו זמן, "דיסקוליט", וביקשתי מהמוכר המלצה לאלבום רוק כבד</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">קניתי ממנו שתי קסטות Appetite for Destruction</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;"> ועוד אחת שרק מלראות את העטיפה נגנבתי. זה היה Seventh Son of a Seventh Son</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;"> לקחתי את הסקטבורד ונסעתי הביתה לדאבל קאסט כדי לשמוע את מה שקניתי.</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">Moonchild היה השיר הראשון של מיידן ששמעתי, הדבר הזה העיף לי את הראש ותוך שנייה התאהבתי בהם.</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">לא היתה חוויה יותר טובה מלחרוש את כפר סבא על סקטבורד עם מיידן בווקמן :)</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">למחרת חזרתי לדיסקוליט ודרשתי עוד אלבומים של מיידן. בגלל שמטאל לא היה כל כך בתודעה בכפר סבא, לא היה להם שום דבר של מיידן</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">לקחתי את מחברת ההזמנות של החנות והזמנתי את כל האלבומים של מיידן. פשוט רשמתי בהזמנה "איירון מיידן - כל מה שיש להם"</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">לאט לאט התחילו להגיע משלוחים וחבילות של תקליטים. הייתי מחכה בחנות לשליח. כוסס ציפורניים כשהוא פותח את הקרטון ומוציא מתוכו תקליט אחרי תקליט. ברגע שראיתי קצה של עטיפה של מיידן ישר קפצתי על התקליט וקניתי אותו.</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">אין ספק שמיידן השפיעו עלי ובזכותם זכיתי לחוויות ילדות שאני לא אשכח בחיים... מלחקור את העטיפות של האלבומים עד ללשמוע את Piece of Mind ברוורס כדי לקבל מסרים מהשטן... התקופה הכי מדהימה שהייתה לי.</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">הקמתי, ביחד עם שחר כהן (סטיב האריס התימני הראשון) את "פראולרז", שבינתיים עברו כמה וכמה גלגולים</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">אספנו נגנים חולי מיידן כמונו והגשמנו חלום ילדות להביא את החוויה המיידנית שלנו לבמה</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">עכשיו כשאני כבר זקן ואבא טרי, אני רק מחכה לרגע שהילדה שלי תתחיל לדקלם את Aces High :-)<br /></span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;">UP THE IRONS!!!</span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="color: #ff6600; font-size: small;"><b><u>סער</u></b></span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" style="margin-bottom: 0.0001pt;"></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><i>Somewhere In&nbsp;Time</i></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;">וכל מילה מיותרת<br /></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div class="MsoNormal"><span style="color: red; font-size: small;"><b><u>אהרון</u></b></span></div><div class="MsoNormal"></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;">איירון מיידן הם הסיבה שהתחלתי ללמוד גיטרה</span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;">יש לי את כל התקליטים שלהם מאוחסנים איפה שהוא בארה"ב</span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;">התקליט הראשון שאי פעם קניתי היה Somewhere in Time. הייתי שומע אותו, את Powerslave ואת Number of the Beast</span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><i></i>שוב ושוב על הפטיפון פישר פרייס הקטנטן שהיה לנו במרתף שבבית המשפחה.</span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;">המופע רוק הגדול הראשון שהלכתי לראות היה של מיידן בסיבוב של No Prayer on the Road בשנת 1991, באוניברסיטת ג'ורג' מייסון. הייתי רק בן 13 אז. אמא של חבר שלי לקחה אותנו להופעה וחיכתה לנו ב"חדר השקט" המיוחד שהם בנו בשביל ההורים.</span></div><div class="MsoNormal"><br /></div></div></div><object height="306" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/qzEQ440YjUE?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/qzEQ440YjUE?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="306"></embed></object><br /><br /><br />ולסיום - כמה המלצות למוסיקה שאני שומע בשבועות האחרונים<br /><br /><i><b>Andreas Kisser - Hubris I&amp;II</b></i><br />אנדראס קיסר הוא הגיטריסט של להקת ספלטורה האגדית מאז 1987. כשאהרון (<a href="http://btsguitar.blogspot.com/">ליבר</a>, <a href="http://www.facebook.com/behindthesun">Behind the Sun</a>) העביר לי את האלבום סולו הכפול שלו וסיפר לי בקצרה מי זה, החלטתי לבוא בראש פתוח ולהקשיב. אני מכיר את אהרון והוא אותי - הוא לא היה נותן לי לשמוע משהו לא טוב (אני לא בטוח שזה עובד לכיוון השני אבל הוא מנומס ועד היום לא התלונן...).<br />קיסר הוציא את האלבום ב 2009, הפיק אותו יחד עם חברו ללהקה ז'אן דולבלה (שגם מנגן באלבום).<br />2 דיסקים, 21 רצועות - עולם ומלואו.<br />מסע מוסיקלי מדהים, אלבום מ-ע-ו-ל-ה!<br />אישית הכי אהבתי את Domenicana הפרוגי<br /><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/BLOHm7jLbTw?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/BLOHm7jLbTw?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><a href="http://www.myspace.com/andreaskisser">לשמוע קצת במייספייס</a><br /><a href="http://www.amazon.com/Hubris-Vol-1-Andreas-Kisser/dp/B002F3BQIK">לקנות באמזון</a><br /><br /><i><b>Opeth - Live at the Royal Albert Hall</b></i><br />את אופת' אני אוהב לא מהיום. אני עוד אמצא את ההזדמנות לכתוב יותר עליהם ולמה אני אוהב אותם כל כך אבל במסגרת ההמלצות אני רק אגיד שיש פה הזדמנות (לא ראשונה, זה נכון) לקבל מעט מהחוויה של להיות בהופעה של אופת'. היה לי את הכבוד לחוות את החוויה הזאת אישית כבר פעמיים. כמובן שזה הרויאל אלברט הול המפורסם וכמובן שהצצה קצרה ב<a href="http://hookinmouth.net/index/wp-content/uploads/2010/07/opeth-royalalberthall.jpg">עטיפה של המארז</a> תגלה הוקרה ענקית (מישהו אמר גניבה??) לענקית הרוק דיפ פרפל. <br />הנה טעימה - The Lotus Eater מהאלבום סטודיו האחרון - Watershed מ 2008<br /><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/cvICcbybNT8?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/cvICcbybNT8?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-7617771122416302591?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-19590482483163509902010-09-10T13:30:00.000+03:002010-09-10T13:30:06.222+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="direction: rtl;"><span style="font-size: small;">באמצע <a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vd3d3LmZhY2Vib29rLmNvbS9nYWQuZXJleiYjMDM1OyEvZXZlbnQucGhwP2VpZD0xNDY1ODMwNjg3MDY4MTEmcmVmPXRz" target="_blank">הקרב הגדול שלנו על מקום בבמת האוזפסט תל אביב</a>, תוך כדי חיפוש אחרי כל "לייק" אפשרי, אנחנו נשארים נאמנים למצעד הגדול של 10 הלהקות/אמנים הגדולים ביותר בעולם.</span></div><div style="direction: rtl;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="direction: rtl;"><span style="font-size: small;">למקום השישי הגיע מוזיקאי שאין ספק ועוררין שהוא מהגדולים בעולם בשביל כולנו</span></div><div style="direction: rtl;"><br /></div><div align="center" style="direction: rtl;"><b><u><span style="font-size: medium;">Jimi Hendrix</span></u></b></div><div style="direction: rtl;"><br /></div><div style="direction: rtl;"><div align="right" style="direction: rtl; line-height: 18pt; margin: 4.8pt 0cm 6pt; unicode-bidi: embed;"><b><span style="font-size: 10pt;">ג'ימי הנדריקס -&nbsp;</span></b><span style="font-size: 10pt;">&nbsp;</span><span style="font-family: Arial,sans-serif; font-size: 13px;">27 בנובמבר 1942 – 18 בספטמבר 1970</span></div><div align="right" style="direction: rtl; line-height: 18pt; margin: 4.8pt 0cm 6pt; unicode-bidi: embed;"><span style="font-size: 10pt;">מוזיקאי</span><span style="font-size: 10pt;">,&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt;">גיטריסט</span><span style="font-size: 10pt;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt;">אמריקאי.</span><span style="font-size: 10pt;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt;">היה מאמני הבלוז</span><span style="font-size: 10pt;">-</span><span style="font-size: 10pt;">רוק'נרול</span><span style="font-size: 10pt;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt;">הבולטים ביותר של</span><span style="font-size: 10pt;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt;">שנות השישים והשפיע רבות על דור </span><span style="font-size: 10pt;">"</span><span style="font-size: 10pt;">ילדי הפרחים". הוא נודע בסגנון הופעה פרוע ובין היתר ניגן בגיטרה בשיניו</span><span style="font-size: 10pt;">.....</span></div><div align="right" style="direction: rtl; line-height: 18pt; margin: 4.8pt 0cm 6pt; unicode-bidi: embed;"><span style="font-size: 10pt;">כמוזיקאי הנדריקס תרם לפיתוח שיטת</span><span style="font-size: 10pt;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt;">היזון האודיו</span><span style="font-size: 10pt;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt;">המלווה בדיסטורשן.</span><span style="font-size: 10pt;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt;">כמפיק תקליטים, הנדריקס השתמש בשיטות חלוציות בתחום הקלטות האולפן כהרחבה לרעיונותיו המוזיקליים. הוא היה מהראשונים שהתנסו בהקלטות</span><span style="font-size: 10pt;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt;">סטריאופוניות</span><span style="font-size: 10pt;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt;">ובפייזינג</span><span style="font-size: 10pt;">.....</span></div></div><div style="direction: rtl;"><br /></div><div style="direction: rtl;"><span style="font-size: small;"><u><span style="color: red;"><b>אהרון</b></span></u></span></div><div style="direction: rtl;"><br /></div><div style="direction: rtl;"><div class="MsoNormal"><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">כולם מכירים את ג'ימי הנדרקיס...האיש...הכוכב</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">.....</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">ה </span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">Showman</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">...האיש ששרף את הגיטרה שלו במונטריי...אני מת עליו</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">!</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">הוא גיטריסט בעל חשיבות היסטורית עליונה - הוא לקח את הגיטרה החשמלית קדימה שנות אור - הוא לקח את המוסיקה הכבדה ואת המוסיקה בכלל וגרר את זה מ </span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">Love Love Me Do</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"> של החיפושיות אל בלאק סאבת', שללא ספק לא היו מנגנים בכזה חשמל ודיסטורשן בלי ג'ימי</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">.</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><b><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">ג'ימי פייג הוא הגיטריסט הטוב בעולם. ג'ימי הנדריקס הוא הגיטריסט הטוב ביקום</span></b><b><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">!</span></b><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">למה אני אוהב את מה שהוא מנגן</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">?<br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">אותנטיות - הבלוז אמיתי. ג'ימי גם עבד שנים בתור סיידמן של ליטל ריצ'רד בארה"ב, עשה רית'ם אנד בלוז בכל חור במדינה. ג'ימי היה מוסיקאי</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">&nbsp;</span><b><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">עובד.</span></b><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">ג'ימי ידע אך לתפוס ת'קהל</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">.</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">סאונד - לפני הנדרקיס מה היה? כלום. היה כמה שאולי עשו פיפסים וחריקות אבל הגיטריסט המודרני נולד עם הנדריקס. מה היה לפני? אלו היו אולי הכי קרובים למודרני</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br />The Who - My Generation<br />The Yardbirds - For your love<br />The Beatles - Drive my car<br />Bob Dylan - Like a rolling stone<br />The Rolling Stones - Paint It Black<br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">ואז - הנדריקס - המפכה - הדבר הבא בסאונד</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">שימו לב מה קרה לחברה</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">תוך</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">&nbsp;</span><b><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">שנה אחת</span></b><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">מהוצאת האלבום הראשון שלו </span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br />The Who – Tommy/pinball wizard<br />The Yardbirds ----&gt; Led Zeppelin --- dazed and confused<br />The Beatles - Revolution<br />DYLAN</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"> בכלל פרש ממוסיקה וברח לוודסטוק</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br />THE Rolling Stones --- Sympathy For The Devil!<br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">הכל יותר מוזר, יותר כבד, יותר רועש ויותר יומרני</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">ג'ימי עשה עם גיטרה אחת מה שאף אחד לא היה יכול לעשות קודם - למלא תדרים ולעשות קירות. הוא עשה את זה בעזרת ג'ים דולוף שעשה לו אפקטים חדשים וגם עם ג'ים מרשל שבנה לו מגברים יותר ויותר גדולים ומפלצתיים</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">הנגינה</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"> - </span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">ג'ימי ניגן עם נזילות כזאת באצבעות שזה אפשר לו לגלוש בין הפרטים ולנגן בו-זמנית ליווי וליד וכל הזמן תוך כדי שירה שלו</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">הוא ניגן כמו שילוב של</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br />Stevie Ray Vaughn &amp; Tony Iommi<br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">יופי, כוח, מהירות ואיכות של צליל</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">וכמובן המוסיקה</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">ג'ימי רצה לעשות להקה עם ראנדי קליפורניה שאחר כך בנה אחלה הרכב משלו בשם</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br />Spirit<br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">רנדי לא היה יכול לבוא לאנגליה כי ההורים שלו לו נתנו לו - הוא היה אז רק בן 16</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">!!! </span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">אז הנדריקס קיבל הרכב מהמפיק שלו צ'ס צ'נדלר וקרא להם</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">&nbsp;</span><b><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">החוויה</span></b><b><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /></span></b><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">האלבום שלהם יצא קודם באנגליה והיה להיט גדול רק אחר כך האמריקאים הבינו וקנו בהמוניהם</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">ג'ימי עשה איתם שלושה אלבומים - שלושה אלבומים מלאים במוסיקה כ"כ יפה, אנרגטית ועכשווית עם השירים הכי מפורסמים בכל הזמנים</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br />Purple Haze<br />Fire<br />Foxy Lady<br />Little Wing<br />Voodoo Chile<br />Crosstown Traffic<br />Third Stone From The Sun<br />Are You Experienced?<br />The Wind Cries Mary<br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">אבל עזבו הכל</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">המוסיקה הכי טובה שלו באה רק אחרי החוויה</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">ב 69 ג'ימי ניגן בפסטיבל וודסטוק וביצע את אחד השירים שלו שאני הכי אוהב</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">:</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br />Beginnings (Jam back at the house)<br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">ואז בסילבסטר 69-70, עם הרכב חדש לגמרי, הוא הקליט בהופעה חיה אלבום <u>מדהים ביותר</u> בשם</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br />Band Of Gypsys<br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">השירים של הנדריקס מהאלבום הזה משלבים מילים עמוקות על המצב של אנושות עם נגינה לא מהעולם הזה – </span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">F</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">אנקי, מתקדם, ג'ז עם כעס, מטאל ואהבה ושנאה ופחד ותקווה</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">תעשו לעצמכם טובה - תקשיבו עוד היום לאלבום הזה ובמיוחד</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"> ל</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br />Who Knows<br />Machine Gun<br />Message To Love<br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">זה השיא של הנדריקס לדעתי ואולי השיא של רוק אנד רול בכלל</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">אבל רגע – זה עוד לא נגמר. שבועיים לפני שהנדריקס מת באופן טרגי בלונדון - הוא הופיע מול מאה אלף באי וויט שבאנגליה ושמה השאיר לנו כמה מהשירים האחרונים והכי טובים שלו</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br />In From The Storm<br />New Rising Sun<br /><br /></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;">אני ממליץ בחום לכל אוהב מוסיקה לשמוע את המוסיקה של האגדה הזאת ובמיוחד</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"> את</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br />Band Of Gypsys<br />and<br />Blue Wild Angel: Live At The Isle Of Wight '70</span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: 10pt; line-height: 115%;"><br /></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-family: Arial,sans-serif; font-size: small; line-height: 115%;"><b><span style="color: green;"><u>גד</u></span></b></span></div><div class="MsoNormal"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">את ג'ימי גיליתי לראשונה איפה שהוא בגיל 16. זה היה אחרי הצפייה הראשונה שלי בסרט וודסטוק, בסלון של החבר שלי שי. אריק בורדן, הסולן של ה Animals סיפר שלג'ימי היתה את היכולת "להטיס אותך על טיל לחלל עם הנגינה שלו" וזה בדיוק מה שהרגשתי כשראיתי ושמעתי בפעם הראשונה את ג'ימי מטיס אנשים לחלל ישר מהדשא של וודסטוק. </span></div><div class="MsoNormal"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">בהזדמנות הראשונה שהיתה לי להגיע לחנות "התחנה האחרונה" בתחנה המרכזית הישנה בת"א, רצתי לקנות את <i>?Are You Experienced</i> המופלא.</span></div><div class="MsoNormal"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">מאוחר יותר מהנסיעה עם התיכון לפולין חזרתי עם 5-6 קסטות של ג'ימי וזה כל מה ששמעתי בנסיעות הארוכות בתוך פולין ובנסיעות הארוכות על קו 845 מקרית שמונה לת"א וחזרה. טסתי עם ג'ימי לחלל ונברתי בביצות כשהבלוז בא לבקר. כשגרתי בסיאטל אחד הדברים הראשונים היה לעלות לקבר של ג'ימי&nbsp;</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TIoHClRtC7I/AAAAAAAAAFw/GYhUTFbA9Os/s1600/l_7448e3c5fdac4027af6019ae0ea274cc.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TIoHClRtC7I/AAAAAAAAAFw/GYhUTFbA9Os/s320/l_7448e3c5fdac4027af6019ae0ea274cc.jpg" /></a></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">להגיד לו תודה ולספר לו איך הוא צבע לי את המוסיקה בצבעים שלא הכרתי לפני.&nbsp;</span></div><div class="MsoNormal"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">אחרי כמה חודשים הלכתי (בסיאטל) לתחרות שייזמה המשפחה של ג'ימי שבה מגיעים גיטריסטים מכל העולם לנגן שירים של ג'ימי.</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TIoHqgfF7bI/AAAAAAAAAF4/22mXfHwUWpE/s1600/l_9b79b2c9afe64985a74b3de2c1e566be.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TIoHqgfF7bI/AAAAAAAAAF4/22mXfHwUWpE/s320/l_9b79b2c9afe64985a74b3de2c1e566be.jpg" /></a></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">בערב הבלתי נשכח הזה <a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYzIuYWMtaW1hZ2VzLm15c3BhY2VjZG4uY29tL2ltYWdlczAyLzc3L2xfNDY3MmQ0YzMzZGFkNDljMTlkZTgwMDQ2ZGU5NzIxMjEuanBn" target="_blank">פגשתי את ג'רי קנטרל</a>&nbsp;(Alice In Chains) ואת קים ת'היל (Soundgarden) שהיו בין השופטים, את סלאש וקב מו (Keb Mo) שהופיעו בערב, בילי קוקס ובאדי מיילס (חברי ההרכב Band Of Gypsys עם הנדריקס) שגם חתמו לי על העותק שלי&nbsp;של&nbsp;BOG</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TIoHwzdRObI/AAAAAAAAAGA/_V4uUy1Ptys/s1600/l_33fb3ba143394bea9df82a05d9baec27.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TIoHwzdRObI/AAAAAAAAAGA/_V4uUy1Ptys/s320/l_33fb3ba143394bea9df82a05d9baec27.jpg" /></a></div><div class="MsoNormal"><br /></div><div class="MsoNormal"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">באותו הערב פגשתי גם את אבא של ג'ימי ואחותו (שמנהלת את חברת&nbsp;</span><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">Experience&nbsp;</span><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">Hendrix).</span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;">מבחינתי מדובר בתופעה חד-פעמית.&nbsp;</span></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;">גאון מוסיקלי מהסוג שעוד ילמדו גם עוד כמה מאות שנים - יחד עם מוצארט וברהמס.</span></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;">אפשר להתווכח אם הוא היה ביישן נורא כשלא היה על הבמה או אם היה מתייחס לנשים בצורה מזלזלת - כל זה פשוט לא רלוונטי. קחו את Band of Gypsys (או את Cry of Love הנהדר), תלחצו פליי ותעצמו את העיניים - תנו למוסיקה לדבר</span></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;">אז אמרנו מספיק - הגיע הזמן לתת לג'ימי לדבר </span></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;">(או איך שג'ימי אומר - !Move over Rover and let Jimi take over)</span></span><br /><br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/W2mEHnpWLto?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/W2mEHnpWLto?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;">חלקים קודמים:</span></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01Mzg1MjM0MzQ=" target="_blank">מקום שביעי</a></span></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01MzgzNDA3MTM=" target="_blank">מקום שמיני</a></span></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01MzgxMjE5OTk=" target="_blank">מקום תשיעי</a></span></span></div><div class="MsoNormal"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: 13px;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vYmxvZ3MubXlzcGFjZS5jb20vaW5kZXguY2ZtP2Z1c2VhY3Rpb249YmxvZy52aWV3JmZyaWVuZElkPTQzNDE0NTM5JmJsb2dJZD01Mzc4NzkxNDY=" target="_blank">מקום עשירי</a></span></span></div><div class="MsoNormal"><br /><span style="font-size: large;">שנה טובה everybody!</span></div></div><a href="http://blogs.myspace.com/index.cfm?fuseaction=blog.view&amp;friendId=43414539&amp;blogId=538868888#ixzz0z7YGPvic" style="color: #003399;"></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-1959048248316350990?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-10707527627666326542010-08-30T14:59:00.000+03:002010-08-30T14:59:22.794+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><b>להקת Behind the Sun העפילה שלב בתחרות על מקום על במת האוזפסט תל אביב 2010!</b><br /><br /><span style="font-size: small;">מתוך עשרות להקות שפנו למשרדי ההפקה, רק 10 להקות עלו שלב ויתמודדו על הזכות לנגן בבמת 88 אף.אם שתהיה חלק מארוע האוזפסט הישראלי הראשון!</span><br /><span style="font-size: small;">אחת מ 10 הלהקות האלה היא Behind the Sun! </span><br /><span style="font-size: small;">מתוך ה 10 האלה, רק 3 הלהקות שהוידאו שלהן קיבל הכי הרבה הצבעות <i>like </i>בעמוד של 88 אף.אם בפייסבוק ייזכו להופיע!</span><br /><span style="font-size: small;">מה שאומר שאנחנו צריכים כל אחת ואחד מכם כדי לזכות ולהופיע עם נסיך המטאל - אוזי אוזבורן, עם ענקיות כמו <i>Korn </i>ו <i>Soulfly </i>ועם הרכש המקומי המובחר שלנו - <i>Betzefer</i>!</span><br /><br /><span style="font-size: small;">קשקשתי מספיק. איך מצביעים?</span><br /><br /><span style="font-size: small;">2 צעדים פשוטים:</span><br /><span style="font-size: small;">1. הולכים לעמוד של 88FM ועושים עליהם לייק&nbsp;</span><br /><span style="font-size: small;"><a href="http://www.facebook.com/pages/88-FM-hdp-hrsmy/140338072650526">http://www.facebook.com/pages/88-FM-hdp-hrsmy/140338072650526</a></span><br /><span style="font-size: small;"><br /></span><br /><span style="font-size: small;">2. אחרי 1 הולכים לוידאו שלנו ועושים עליו לייק (יהיה מתחת לוידאו עצמו)</span><br /><span style="font-size: small;"><a href="http://www.facebook.com/video/video.php?v=430527504755&amp;ref=mf">http://www.facebook.com/video/video.php?v=430527504755&amp;ref=mf</a></span><br /><span style="font-size: small;"><br /></span><br /><span style="font-size: small;">בעקרון זהו. אבל...</span><br /><span style="font-size: small;">העזרה הענקית שלכם יכולה להיות אם תעבירו את המסר לכל החברים, שכנים, חבר'ה בעבודה, מילואים וכאלה.</span><br /><span style="font-size: small;">שימו פוסט על זה בפייסבוק שלכם, בטוויטר, בבלוג שלכם, על המייספייס - תוציאו מייל לחבר'ה שאוהבים רוק ויעריכו להקה טובה באוזפסט</span><br /><span style="font-size: small;"> </span><br /><span style="font-size: small;">כל לייק זה צעד ענק שלנו אל הבמה.</span><br /><span style="font-size: small;"><br /></span><br /><span style="font-size: small;">תודה על העזרה</span><br /><span style="font-size: small;">תראה באוז-פאקינג-פסט!</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-1070752762766632654?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-49728756758795797392010-08-26T21:46:00.000+03:002010-08-26T21:46:36.309+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">ממשיכים עם הספירה לאחור של 10 הלהקות/אמנים הטובים ביותר בעולם כולו (האמת ע"פ ביהיינד דה סאן)</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">והפעם מקום שביעי&nbsp;</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">למקום השביעי הגיעה להקה שללא ספק מגיע לה מקום משלה (ציטוט מהמקור)</span></div><span style="font-size: small;"> </span><br /><div style="text-align: center;"><b><u><span style="font-size: small;">Tool</span></u></b></div><br /><div style="color: orange;"><b><u><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;">סער</span></span></span></span></span></u></b></div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;">להקה בלתי ניתנת להגדרה מבחינתי. פסגה מוזיקלית של מטאל פרוגרסיבי משולב בפסיכדליה, ללא מבנה מוגדר, משהו שיפתיע אותך כל פעם מחדש. סולן כריזמטי - ספק חייזר/ספק בן אנוש עם אחד הקולות הכי ייחודיים בעולם המוזיקה. מתופף גאון ולא סטנדרטי מבחינת גישת התיפוף שלו וההגשה בשירים. ללא ספק הפך לאחת ההשפעות הגדולות ביותר עליי כמתופף.</span></span><br /><br /><object height="306" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/saerxMfiv2I?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/saerxMfiv2I?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="306"></embed></object><br /><br /><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;">בסיסט מדהים ש</span></span><span style="font-family: Arial;">מבחינתי&nbsp;</span><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;">הכניס&nbsp;</span></span><span style="font-family: Arial;">מאז כניסתו ללהקה את המושג נגינת ג'נגל/טרייבל בס וייצק אותה יופי אל תוך העולם של טול. גיטריסט איש אשכולות (מוסיקאי מחונן + מעצב, מתכנן ומיישם תפאורות לסרטים וקליפים) שעושה מה שצריך כמו שצריך ומוציא סאונד חלומי וכאוטי מגיטרה אחת בלבד במשך כול הופעה חיה שלהם.</span><span style="font-family: Arial;">&nbsp;</span></span></span></span><br /><div align="right" class="MsoNormal" style="margin: 0px;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;">כל זה בשילוב של אומנות ועיצוב כל כך מיוחדים&nbsp;שמשויכים&nbsp;עם טול, טקסטים שמדברים על נושאים כמו תודעה עצמית, טלפתיה, תקשור, עולמות אחרים, טקסטים אישיים מאוד, טקסטים בוטים על החברה האנושית &nbsp;ומיקרים לא פשוטים שהאדם עובר ונאלץ להתמודד איתם יום יום - כל אלה מביאים את ההרכב המופלא הזה להיחקק במוחי ובבשרי.</span></span></span></span></span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin: 0px;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><br /></span></span></span></div><div align="right" class="MsoNormal" style="margin: 0px;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"></span></span></span></span></span></span></span></span><br /><div align="right" style="color: red; font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><b><u><span style="line-height: 115%;">אהרון</span></u></b></span></span></span></span></div><div align="right" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="color: black; line-height: 115%;">אני מכיר טול מהקליפ הראשון שלהם </span><i><span style="color: black; line-height: 115%;">Sober</span></i><span style="color: black; line-height: 115%;"> שכל הזמן היה ב</span><span style="color: black; line-height: 115%;"> MTV</span><span style="color: black; line-height: 115%;"> כשיצא האלבום הראשון שלהם</span><span style="color: black; line-height: 115%;">.</span></span></span></span></span></div><div align="right" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="line-height: normal;"><span style="color: black; line-height: 115%;">המוזיקה שלהם מאוד מיוחדת - אפלה, מסובכת, מאתגרת וכבדה. כל כך כבדה שזה מדהים שיש להם רק גיטריסט אחד. הסאונד של הגיטרה מאוד רחב, סמיך ולפעמים אפילו מתפקד ככלי הקשה. הבס גם עושה כל מיני דברים שבדרך כלל גיטרה ליווי היתה עושה</span><span style="color: black; line-height: 115%;">.</span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="line-height: normal;"><span style="color: black; line-height: 115%;">המתופף שמה מאוד מוכשר וגם הוא לפעמים יוצא מהרגיל ומתפקד ככלי מלודי. המילים שכותב הזמר מיינרד קיינן מאוד אבסטרקטיות ודורשות ריכוז וקריאה עמוקה. יש לו הרבה מה להגיד על מצב האנושות היום ברמה המקרו וגם המיקרו</span><span style="color: black; line-height: 115%;">.</span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="line-height: normal;"><span style="color: black; line-height: 115%;">טול השפיעו על כל המטאל שבא אחריהם וגם על רוק מתקדם למשל באלבומים האחרונים של </span><i><span style="color: black; line-height: 115%;">King Crimson</span></i><span style="color: black; line-height: 115%;">, </span><i><span style="color: black; line-height: 115%;">Rush</span></i><span style="color: black; line-height: 115%;"> ו </span><i><span style="color: black; line-height: 115%;">Dream Theater</span></i><span style="color: black; line-height: 115%;">.</span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right" style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse; font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="line-height: normal;"><span style="color: black; line-height: 115%;">האלבום הכי אהוב עלי זה עדיין השני</span><span style="color: black; line-height: 115%;">&nbsp;</span><i><span style="color: black; line-height: 115%;">Aenima</span></i><span style="color: black; line-height: 115%;"> אבל גם השלישי </span><span style="color: black; line-height: 115%;"> </span><i><span style="color: black; line-height: 115%;">Lateralus</span></i><span style="color: black; line-height: 115%;"> מעולה באותו רמה</span>.</span></span></span></span></span></span><br /></div><div align="right"></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span><br /><div style="direction: rtl; font-family: arial,sans-serif;"><div align="right" style="color: #38761d;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><b><u><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">גד</span></u></b></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">עד היום לא מצאתי דרך לתאר את המוסיקה של טול. אתה מנסה לשים את זה בקטגוריות הידועות וזה פשוט נופל בין הכיסאות.&nbsp;</span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">תרכובת אולי מושלמת של מוסיקאים מוכשרים בטירוף אחד אחד, שהם אמנים בכל מובן (כאלה שלא מפסיקים ליצור ולפעול גם מחוץ לתחומי המוסיקה).&nbsp;</span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">ההתחלה שלי איתם דווקא לא היתה טובה. הייתי מוכר בטאוור רקורדס ומישהו פתח את עטיפת האי.פי <i>Opiate </i>והראה לי את התמונות שהתחבאו בפנים. אחת מהם היתה דוחה במיוחד והצליחה לגרום לי לא לרצות לשמוע אותם כמה זמן. אחרי כמה זמן, כשהשם Tool&nbsp;הסתובב&nbsp;באוויר&nbsp;בשיחות&nbsp;עם&nbsp;אשתי וחברים ואחרי שאשתי נתנה לי לשמוע כמה בוטלגים שלהם, התחלתי להקשיב למוזיקה ולנסות לשים את תקרית התמונה ההיא בצד.</span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">הפריצה הסופית של Tool לעולם שלי היתה עם יציאת האלבום Lateralus. אלבום שנכנס לי עמוק לוורידים וכנראה כבר לא ייצא משם. יצירה מושלמת מבחינתי כשהשיא שלה ב 2 הקטעים&nbsp;</span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><i>Parabol/Parabola</i>.</span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">יש הרגשה שבכל אלבום שהם מוציאים הם הולכים וצוללים עמוק יותר בשילוב של מוסיקה עם פילוסופיות שונות, מנסים להכניס משמעות עמוקה יותר לכתיבה שלהם. דבר אחד ברור - האיכות של האלבומים מעולם לא ירדה.</span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;">ראיתי (יחד עם סער) את טול בהופעה באתונה (2006), עם חימום של להקת&nbsp;<i>Mastodon&nbsp;</i>- הופעה מעולה.&nbsp;</span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/THazNF1so_I/AAAAAAAAAFg/5zE_au7ioBw/s1600/tool.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/THazNF1so_I/AAAAAAAAAFg/5zE_au7ioBw/s320/tool.jpg" /></a></div><br /></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;">הנה טעימה, לצערי לא באיכות תמונה הכי טובה אבל סאונד לא רע.<br /></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><br /><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;">אבל רגע - <br /></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><b>ביום שני הקרוב, ה 30.8.10 אנחנו מופיעים במועדון הסאבליים (סלמה 53, ת"א)</b></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><b>ההופעה פתוחה לכל הגילאים</b></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><b>אפשר להזמין כרטיסים מוזלים <a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwczovL3RpeHdpc2UuY28uaWwvaGUvZXZlbnQvMjA4OC85ODM4MDIxOWY4OTY4NzVkZjVjYTc1MDU4YTc3MzEwYmFhMmE1Y2Y2MzEwNw==" target="_blank">כאן</a>. כל מי שמזמין כרטיס מראש מקבל דיסק שלנו במתנה!&nbsp;</b></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><b>נתראה בהופעה</b></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span><br /><br /></div></div><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/sJhaYToV5RI?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/sJhaYToV5RI?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /><br /><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span style="color: black; line-height: 115%;"></span></span></span></span></span></span></span></span></span></div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: arial,sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"></span></span></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-4972875675879579739?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-33352127632950144702010-08-22T10:52:00.000+03:002010-08-22T10:52:30.844+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"></span><br /><div align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">השבוע אנחנו מביאים לכם את המקום השמיני. גם הפעם מחלקות 2 להקות את המקום</span></span></div><div><br /></div><div align="center"><span style="font-size: 12pt;"><b><span style="font-family: Arial;"><u>Faith No More</u></span></b></span></div><div align="right" style="direction: rtl;"><div class="MsoNormal" style="line-height: 16px;"><b><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">פיית' נו מור&nbsp;</span></span></b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">להקה</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">אמריקנית</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">שנוסדה בסן פרנסיסקו</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">ב&nbsp;</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">1982</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">, עם התפרקותה של להקת&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><i><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">Faith no Man</span></i></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">.&nbsp;</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הסגנון המוזיקלי של פיית' נו מור נע בין</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הבי מטאל</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">,</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">פאנק</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">,</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הארדקור פאנק</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">,</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">רוק מתקדם</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">,</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מוזיקת נשמה</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">,</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">היפ הופ</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">וג'אז</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">.</span></span><br /><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal" style="line-height: 16px;"><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span style="color: #ff6600;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">סער</span></u></b></span></span></div><div class="MsoNormal" style="line-height: 16px;"><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px; line-height: 19px;"><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">לא דומה לשום דבר. מטורף בטוב טעם. חוויית ילדות - לראות בערוץ 2 הניסיוני (1991) את מייק פאטון שר את&nbsp;</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">Epic&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">בפסטיבל</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">&nbsp;Rock in Rio.&nbsp;</span></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">השאיר אותי פעור פה.... מאז הלהקה נשארה אצלי תמיד אחת האהבות הכי גדולות בלי קשר לסגנון מוסיקלי</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">.</span></span></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: verdana, arial, helvetica, sans-serif; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 11px;"><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: 'Times New Roman';"><span class="Apple-style-span" style="font-size: medium;"><br /></span></span></u></span></span></div><div><div align="right"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><b><u><span style="color: #009900;">גד</span></u></b></span><br /><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><b><u><span style="color: #009900;"></span></u></b></span><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">כזמר וסולן להקה, אני עדיין נדהם לגלות כל פעם מחדש את הטווח הוירטואזי הכמעט בלתי אפשרי של מייק פטון, סולן להקת פיית' נו מור. איך לעזאזל עוברים מגראולים שטניים לשירי פופ איטלקיים משנות ה 40??? אני גם לגמרי מאוהב במייק בורדין (תופים), שהוא שוחט לא כשר. סגנון התיפוף שלו כל כך ייחודי - "יושב", כבד, בומבסטי ומודגש. דוגמא טובה לשחיטה -&nbsp;</span></span><i><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">Mouth to Mouth</span></span></i><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">&nbsp;(מהאלבום&nbsp;</span></span><i><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">Album of the Year</span></span></i><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">).&nbsp;</span></span></span></div><span style="border-collapse: collapse; direction: rtl; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"></span><br /><span style="border-collapse: collapse; direction: rtl; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><div><span style="border-collapse: collapse;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">כשהגעתי לסיאטל בשנת 1997 פספסתי הופעה שלהם רק בכמה שבועות. הייתי בטוח שכבר לא אזכה לראות אותם בהופעה אבל אז הם קמו מהקבר והגיעו אפילו עד גני התערוכה בת"א להופעה בלתי נשכחת. ללא ספק אחת ההופעות הטובות שהיו בארץ ואחת הבלתי נשכחות מבחינתי.</span></span></span></div><div><span style="border-collapse: collapse;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">עוד זיכרון שקשור אצלי תמיד ל FNM - כמוכר (לשעבר) בחנות טאוור רקורדס בקניון רחובות, אהבתי לבדוק מדי פעם אם אני מצליח לקלוע לטעם של לקוח שנכנס לחנות - לשים שיר ברקע ולראות אם הקרס תדוג אותם. אחד המקרים הקלאסיים היו לשים את Easy ברקע כשקונה מבוגרת נכנסה לחנות. בד"כ איפה שהוא אחרי הפזמון הקונה היתה נגשת לשאול "מה זה ברקע? זה מקסים!" ואני הייתי מזמין אותה לשמוע את השיר באוזניות - מה שתמיד היה מוביל לקניית האוסף Who Cares a Lot? ואני רק התענגתי על הרגע שהקונה הזאת תחזור הביתה, תשים את השיר המקסים וכשהוא ייגמר היא תצטרך להתמודד עם Digging the Grave...</span><br /><br /><br /><object height="306" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/qdUH5ZDX9v0?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/qdUH5ZDX9v0?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="306"></embed></object><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><b><span style="font-size: 12pt;"><u><br /></u></span></b></span></span></span></span><br /><div style="text-align: center;"><span style="border-collapse: collapse;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><b><span style="font-size: 12pt;"><u>Alice in Chains</u></span></b></span></span></span></span></div><div style="text-align: right;"><span style="border-collapse: collapse;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><b><span style="font-size: 12pt;"><u></u></span></b></span></span></span></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 19px;"><b><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">אליס אין צ'יינז</span></b><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">היא להקת</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">גראנג'</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">משפיעה שהוקמה בסוף</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">שנות השמונים</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">בסיאטל,</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">וושינגטון,&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">ארצות הברית.</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">הלהקה נחשבת לאחת מארבע הלהקות המצליחות ביותר שיצאו מסצנת הגראנג' של סיאטל, ביחד עם</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">נירוונה,</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">פרל ג'אם</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">וסאונדגארדן.</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">שלא כמו רוב חברותיה לסצנה, שורשיה המוזיקליים של הלהקה נעוצים בהבי מטאל</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">הרבה יותר מאשר בפאנק</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">או ברוק</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">של</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">שנות השבעים,</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">&nbsp;</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">אך למרות זאת מקושרת הלהקה לסצנת הגראנג' באופן הדוק</span><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;">.</span></span><br /><span class="Apple-style-span" style="line-height: 19px;"><b><u><span style="color: #009900;"><br /></span></u></b></span><br /><span class="Apple-style-span" style="line-height: 19px;"><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"></span></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 19px;"><b><u><span style="color: #009900;">גד&nbsp;</span></u></b>-&nbsp;</span><br /><span class="Apple-style-span" style="line-height: 19px;"></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 19px;">את אליס אני מכיר טוב ואוהב בזכות אשתי ענת שהייתה ונשארה מעריצה ענקית שלהם. זה לא שלא הכרתי אותם כשהם פרצו לתודעה בחצי הראשון של שנות ה 90. אבל אז עוד הייתי בסצנה מוזיקלית אחרת ואיפה שהוא בשרות הצבאי שלי.</span></div><span style="border-collapse: collapse;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-size: 10pt; line-height: 19px;"><div style="direction: rtl;"><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;">כשהתחלתי להתעמק, הדבר הראשון שבלט היה הקול והנוכחות של ליין סטיילי. הוא נשמע לי כמו שדון מזמר מגיהנום.&nbsp;</span></div><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;">רק אח"כ קפצו החוצה גם ההרמוניות הכל כך מיוחדות שלו עם ג'רי קנטרל, תפקידי הגיטרה, התיפוף של שון קיני והכתיבה הכנה של ליין על הטנגו שלו עם הסמים.</span></div><div>עם Behind the Sun עשינו 3 קאוורים לאליס - את&nbsp;<i>No Excuses&nbsp;</i>ואת <i>Got Me Wrong&nbsp;</i>עשינו לפני כמה שנים בהופעות (לא פשוט לקלוע להרמוניות שירה האלה!) ואת&nbsp;<i>Would?&nbsp;</i>אנחנו מנגנים גם היום, אוהבים להכניס לסט כדי להקפיץ את העניינים - שיר חזק לאללה שגם קיבל גרסת קאוור מעולה של אופת' ב 2008.</div><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;">היה לענת ולי את הכבוד והעונג לפגוש את ג'רי קנטרל פעמיים כשגרנו בסיאטל (1997-1998) - פעם ראשונה היתה כשהוא שפט (יחד עם קים תהיל מסאונדגרדן) בתחרות גיטריסטים שהמשפחה של ג'ימי הנדריקס מקיימת כל שנה (אני לא זיהיתי את ג'רי קנטרל, פניתי לקים תהיל ואשתי נעמדה מול קנטרל והתחילה לעשות קולות של ינשוף בחיזור גורלי...לא הצליחה לדבר). הפעם השנייה היתה אחרי הופעה של&nbsp;<i>Days&nbsp;of&nbsp;the&nbsp;New</i>,&nbsp;כשקנטרל&nbsp;ניגש&nbsp;לדבר&nbsp;עם&nbsp;הלהקה ונתקל&nbsp;בזוג המוזר הזה מישראל (הפעם הוא כבר זיהה אותנו...) ופעם השלישית היתה בדצמבר האחרון, אחרי הופעה של אליס בלונדון (פגשנו גם את שון קיני ואת וויליאם דובל המופלא):<br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-size: 11px; line-height: 13px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial, sans-serif; font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: collapse; font-size: 13px; line-height: 19px;"><br /></span></span></span></span></span></div></div></span></span></div></span></span></span></div></span></div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/THDOkwHhZsI/AAAAAAAAAFY/lBX7qIShrFk/s1600/14561_194924753257_677693257_2908418_7252955_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/THDOkwHhZsI/AAAAAAAAAFY/lBX7qIShrFk/s320/14561_194924753257_677693257_2908418_7252955_n.jpg" /></a><br /><span class="Apple-style-span" style="line-height: 13px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></span><br /><span class="Apple-style-span" style="line-height: 13px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"> <br /><object height="400" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/p9GAEFTeWko?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/p9GAEFTeWko?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="400"></embed></object><br /><br /></span></span></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-3335212763295014470?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-38739879026523607882010-08-11T19:36:00.001+03:002010-08-11T19:49:00.015+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><br /></span></div><div style="text-align: center;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif;"><b><u><span style="font-size: large;">John Coltrane</span></u></b></span>&nbsp;</div><div><b><span style="color: #ff6600;"><span style="color: black; font-family: sans-serif; font-size: 13px; font-weight: normal; line-height: 19px;"><b>ג'וֹן קוֹלְטְרֵיין</b>&nbsp;(23 בספטמבר&nbsp;1926&nbsp;-&nbsp;17 ביולי&nbsp;1967) היה&nbsp;מוזיקאי&nbsp;ג'אז&nbsp;אמריקני, שנמנה עם הגדולים והמשפיעים בקרב הסקסופוניסטים&nbsp;ועולם הג'אז בכלל. השפעתו רבה במיוחד בתחומי נגינה בסקסופון&nbsp;טנור&nbsp;וסופרן, הרחבת אפשרויות האלתור, שילוב זרמי&nbsp;מוזיקת עולם&nbsp;בג'אז ויצירת נתיבי התפתחות חדשים כהארד בופ,&nbsp;ג'אז מודאלי&nbsp;וג'אז חופשי. למרות שפעל כמוזיקאי יוצר רק מעט למעלה מעשור, נחשב בעיני רבים למוזיקאי בעל ההשפעה הרבה ביותר על התפתחות הג'אז לאחר מהפכת הבי בופ</span></span></b></div><div><b><u><span style="color: #ff6600;"><br /></span></u></b></div><div><span style="font-size: small;"><b><u><span style="color: #ff6600;">סער</span></u></b></span><span style="color: #ff6600; font-size: small;">:</span></div><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;"><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span lang="HE" style="font-family: Arial; font-size: 10pt;">נגינה לא מהעולם הזה היה נגן מדהים שתמיד ליוו אותו הנגנים הטובים ביותר בתחום, כשיוצא צליל מהסקסופון שלו אני מרגיש שזה משהו לא אנושי וארצי.&nbsp;</span></span><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span dir="LTR" style="font-family: Arial; font-size: 10pt;">Love Supreme</span></span><span dir="RTL"></span><span style="font-family: Arial; font-size: x-small;"><span lang="HE" style="font-family: Arial; font-size: 10pt;"><span dir="RTL"></span>&nbsp;- אחד האלבומים היחידים שלא הייתי משנה בהם פשוט מאומה - מושלם.</span></span></span></div><div><br /></div><div><span style="font-size: small;"><u><b><span style="color: red;">אהרון:</span></b></u></span></div><div dir="ltr" style="text-align: left;"><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px;">I highly recommend these albums:&nbsp;<i>Coltrane, Giant Steps, Live at Newport '63</i>, and also these Miles Davis albums with Coltrane:&nbsp;<i>Workin' with the Miles Davis Quintet, Kind of Blue, Someday My Prince Will Come and Milestones</i>. For brave souls only:&nbsp;<i>Ascension, Interstellar Space, Live in Japan</i>.<span style="font-size: x-small;"> </span></span><span style="font-size: small;">If you listen closely to Strong Wind there is <a href="http://www.youtube.com/watch?v=92T4DQqQApE">a little Coltrane reference</a> in there.</span><br /><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/p_ywkpVJ624&amp;hl=en_US&amp;fs=1?rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/p_ywkpVJ624&amp;hl=en_US&amp;fs=1?rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /></div><div><br /><br /><div style="text-align: center;"><b><u><span style="font-size: large;">Pink Floyd</span></u></b></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><b><span style="color: #ff6600;"><span style="color: black; font-family: sans-serif; font-size: 13px; font-weight: normal; line-height: 19px;"><b>פינק פלויד</b>&nbsp;הייתה להקת&nbsp;רוק&nbsp;בריטית&nbsp;שפעלה מסוף&nbsp;שנות השישים&nbsp;עד אמצע&nbsp;שנות התשעים. היא נחשבת לאחת הלהקות המשפיעות והמצליחות ביותר של&nbsp;שנות השבעים&nbsp;ושנות השמונים. עד ימינו המוזיקה הייחודית של פינק פלויד ממשיכה להשפיע על מוזיקת הרוק ואף על&nbsp;מוזיקה אלקטרונית. פינק פלויד נודעים בזכות הופעות הענק התיאטרליות שלהם, המילים&nbsp;הפילוסופיות&nbsp;בשיריהם, התמונות המפורסמות על עטיפות אלבומיהם, ומוזיקה ייחודית המשלבת בין&nbsp;רוק מתקדם,&nbsp;רוק פסיכדלי,&nbsp;רוק כבד&nbsp;ובלוז.</span></span></b></div><div class="im"><div dir="rtl" style="text-align: right;"><b><u><span style="color: #ff6600;"><br /></span></u></b></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><b><u><span style="color: #ff6600;">סער:</span></u></b></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: Arial; font-size: 13px;">הבסיס להכל מבחינתי. הכרות מבית אבא, שמיעה מגיל צעיר מאוד (5) תקליטים שלהם תוך כדי אייר-גיטר על מחבט טניס (בילדות כמובן). מבחינתי מקור שממנו התפתחתי. </span><span style="border-collapse: collapse; font-family: Arial; font-size: 13px;">האלבומים שיצאו להם בשנות ה-70 זה שיא ביצירה מוזיקלית במאה ה-20, כנ''ל הנגינה של גילמור - הגיטריסט האהוב עליי בכול הזמנים.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-size: small;"><span style="border-collapse: collapse; color: navy; font-family: Arial;"><br /></span></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-size: small;"><b><u><span style="color: #009900;">גד:</span></u></b></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-size: small;">2 חוויות שקשורות אצלי תמיד לפינק פלויד.&nbsp;</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-size: small;">כשהייתי ילד בגיל בית ספר יסודי והייתי חולה בבית לכמה ימים, הייתי עושה רק דבר אחד - לוקח שמיכה לסלון ושוכב לראות תוכנית אחרי תוכנית של הטלביזיה החינוכית. הייתי רואה אינסוף תוכניות ללימוד אנגלית, סיפורים שסיפר לי ניקו ניתאי עם התוכי שלו וקשת וענן ואפילו הייתי לומד קצת תושב"ע עם סדרת המופת "שניים אוחזין". הכל היה הופך לבלילה של שפות, פתגמים ודמויות הזויות כשאתה גם ככה עם חום גבוה ותחת השפעת סמים מבוקרים. ואז, בלי שום הכנה מראש, היו משבצים את הסרט (המופתי!) של פינק פלויד בפומפיי. איזה שוק ואיזה כיף.&nbsp;</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-size: small;">כשאמא שלי היתה שואלת "נו, מה עשית כל היום?" הייתי יורה בחצאי משפטים "שן קשת ענן! מיסטר קשטן! אלבטרוס!" ובמבט מאד מודאג היא היתה ממהרת לתת לי עוד כדור....&nbsp;</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-size: small;">אני גר בסמוך למגרש הכדורגל של קבוצת הפועל מרמורק (Go Marmorek!). יום שישי אחד, לפני 5 שנים, שעת צהריים מאוחרת. אני מחליט לשמוע את&nbsp;<i>Meddle</i>, מוציא את התקליט ומניח את המחט על השיר הראשון &nbsp;בצד הראשון - "<i>One of These Days</i>". התקליט מתנגן ואני שוקע לתוכו. כשהתקליט מגיע לסוף הרצועה השלישית -&nbsp;<i>Fearless&nbsp;</i>- אני שומע את הקהל של משחק הכדורגל וזאת הרי לא הפתעה אבל יש משהו שונה. כאילו התקליט החליט להשמיע ערוץ שנעלם והשתתק. אולי אחד החוטים ברמקול ימין היה משוחרר עד עכשיו? אני מנסה להניח למחשבה אבל לא מצליח. אני קם, מרים את המחט ואז ...מגלה שכל הקהל של מרמורק משתף פעולה עם פינק פלויד!&nbsp;</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-size: small;">פינק פלויד חזקים אצלנו במרמורק...<br /><br /><object height="306" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/AYMyxTFwuz8&amp;hl=en_US&amp;fs=1?rel=0&amp;hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/AYMyxTFwuz8&amp;hl=en_US&amp;fs=1?rel=0&amp;hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="306"></embed></object><br /><br /></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-3873987902652360788?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-3626913611745162712010-08-05T10:12:00.001+03:002010-08-08T09:41:42.810+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 11px; line-height: 13px;"></span><br /><div class="im" style="color: #500050;"><div><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: normal;"></span></span></span><br /><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: normal;"></span></span></span><br /><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: normal;"></span></span></span><br /><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: normal;"></span></span></span><br /><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: normal;"></span></span></span><br /><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: normal;"></span></span></span><br /><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: normal;"><div class="im" style="color: #500050;"><div><span class="Apple-style-span" style="color: black;">עשינו הצבעה מהירה בתוך הלהקה כדי לגלות מה הם עשרת הלהקות/מוזיקאים האהובים ביותר. יעני top 10. יש תוצאות ואני משתף אתכם בתוצאות, בסיפורים מעניינים והמלצות לאלבומים של כל בחירה. כל שבוע אני אביא לכם את התוצאות וככה נטפס מהמקום ה 10 עד למקום הראשון.&nbsp;</span></div><div><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><br /></span></div></div><div>אז ככה, למקום העשירי הגיעו 2 אמנים/הרכבים.</div><div><br /></div><div style="text-align: center;"><u><b><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;">Primus</span></b></u></div><div><span style="font-family: sans-serif; font-size: 13px; line-height: 19px;"><b>פריימוס</b>&nbsp;היא להקה&nbsp;אמריקאית&nbsp;המורכבת מהבסיסט&nbsp;והזמר&nbsp;לז קלייפול, הגיטריסט&nbsp;לארי "לר" ללונדה&nbsp;והמתופף&nbsp;טים "הרב" אלקסנדר. את סיגנונם קשה להגדיר, אם כי לרוב הם נקראים&nbsp;אלטרנטיב מטאל&nbsp;או&nbsp;פ'אנק מטאל, כשקלייפול אף הגדיר אותם כפולקה&nbsp;פסיכדלית.</span></div><div><br /></div><div><b><u>דן</u></b>:</div><div><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">שני הדברים שאומרים לך שאתה מתבגר זה 1. אתה מתחיל להסתדר עם מיץ אשכוליות 2. אתה מבין שמוזיקה זה הרבה מעבר לתווים. כשאתה שומע פרימוס אתה בעצם מרגיש פרימוס. אתה נכנס לתוך מחילת הארנב ומגיע לעולם פלסטלינה מבהיל ומבחיל.&nbsp;</span></span></span></div><div class="im" style="color: #500050;"><div><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;">מאז אתה מסתובב וממלמל&nbsp;</span></span></span><span dir="ltr"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;">say baby do you wanna lay down with me? Say baby do wanna lay down by my side...</span></span></span><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span>&nbsp;</span></span></span></div><div><span style="border-collapse: collapse;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"></span></span><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;">שלא לדבר על ההשפעה המבלבלת על נגני הבס שבינינו. ואז אתה מבין- שאני אהיה גדול אני רוצה להיות כמו לס קלייפול... או בעצם לא...<br /><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/231PT-5nKhY&amp;hl=en_US&amp;fs=1?rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/231PT-5nKhY&amp;hl=en_US&amp;fs=1?rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /></span></span></span></span></div><div><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><div align="center"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;">Grateful Dead</span></u></b></span><br /><div style="text-align: right;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;"></span></u></b></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: sans-serif; font-size: 13px; line-height: 19px;"><b>גרייטפוּל דֶד</b>&nbsp;היא להקת&nbsp;רוק&nbsp;אמריקאית&nbsp;שנוסדה בשנת&nbsp;1965&nbsp;בסן פרנסיסקו. הגרייטפול דד נודעו בסגנון האקלקטי של שיריהם ששילבו השפעות רוק, מוזיקה עממית,&nbsp;בלוגראס,&nbsp;בלוז,&nbsp;קאנטרי וג'אז.</span></div></div><div><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;"><span style="border-collapse: separate; font-family: sans-serif; line-height: 19px;"></span></span></span></span><br /><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;"><span style="border-collapse: separate; font-family: sans-serif; line-height: 19px;"></span></span></span></span><br /><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;"><span style="border-collapse: separate; font-family: sans-serif; line-height: 19px;"></span></span></span></span><br /><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;"><span style="border-collapse: separate; font-family: sans-serif; line-height: 19px;"><div style="line-height: 1.5em; margin-bottom: 0.5em; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0.4em;">מעריציהם הנלהבים המכונים "דֶד הֶדס" ('ראשים מתים') נודעים בנאמנותם ללהקה, ורבים מהם מלווים אותה מהופעה להופעה במשך שנים.</div></span></span></span></span></div><div><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;"><b><u>אהרון:</u></b></span></span></span></div><div><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;">הגרייטפול דאד הם אחד מלהקות הכי פופולריות בארה"ב היום למרות שהתפרקו ב 95, עם המוות של הגיטריסט ומנהיג לא רשמי ג'רי גרסיה.<br />אני אישית התחלתי לשמוע אותם בתיכון אבל יותר מאוחר, עם שחר העידן האינטרנטי, נכנסתי חזק לעולם של טייפ טריידינג&nbsp;(Tape Trading)&nbsp;והתחלתי לאוסף ערמות - יותר מ 300 - של קסטות של הופעות של הלהקה. בזמנים ההם היית מוצא פסיכים כמוני באינטרנט ושולח להם קסטות של איזו הופעה שהיתה לך תמורת הופעה שהיתה להם.</span></span></span></div><div><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;">הדאד היתה הלהקה הראשונה שנתנה למעריצים שלהם להקליט את ההופעות שלהם. גרסיה תמיד אמר שברגע שהתווים שלהם עוזבים את הכלים - זה של כולם. כל הופעה היא שונה והם אף פעם לא ניגנו את האותו סט וגם אותם ביצועים של השירים, הם שונים משנה לשנה או אפילו מחודש לחודש. הקטע של הדאד היה יכולת אילתור, אימפרוביזציה ויצירה קבוצתית. תוך כדי נגינה של שיר, שהם נגנו מאות פעמים, הם היו מוצאים דברים חדשים ומקומות חדשים&nbsp;לקחת את עצמם ואת הקהל.<br />חלק קטן קטן של הרעיון הזה ניסיתי לאמץ בתוך השיר&nbsp;Strong Wind,&nbsp;שבהופעות היינו יוצאים לג'מים בלתי מוגבלים אבל בדרך כלל לא עברנו יותר מכמה דקות בלי מסגרת - אולי בעתיד נהיה יותר אמיצים<br /><br />המלצות:<br />אלבומים רשמיים</span></span></span><br /><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;"></span></span></span><br /><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;"></span></span></span><br /><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;"></span></span></span><br /><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;"><div class="im" style="color: #500050;"><i><span style="color: black;">LIVE/DEAD, BLUES FOR ALLAH, EUROPE 72, AMERICAN BEAUTY</span></i><span style="color: black;"><br /></span><br /><span style="color: black;">הופעות</span></div>היום אתה לא צריך לרוץ לדואר עם חבילות - הכל ברשת<br /><br /><br /><br /><br /><br /><div class="im" style="color: #500050;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vd3d3LmFyY2hpdmUub3JnL2RldGFpbHMvR3JhdGVmdWxEZWFk" style="color: #114170; font-family: Verdana; font-size: 11px; text-decoration: underline;" target="_blank">http://www.archive.org/..details/GratefulDead</a></span></div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"></span><br /><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"></span><br /><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"></span><br /><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"></span><br /><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"></span><br /><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"></span><br /><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><div><span style="font-family: arial, sans-serif;"><span style="border-collapse: collapse;"><span style="font-size: 13px;"><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><br /></span></span></span></span></div></span><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><span style="color: #500050;"><a href="http://www.msplinks.com/MDFodHRwOi8vd3d3LmFyY2hpdmUub3JnL2RldGFpbHMvZ2QxOTc3LTA1LTA4LnNodXJlNTcuc3RldmVuc29uLjI5MzAzLmZsYWMxNg==" style="color: #114170; font-family: Verdana; font-size: 11px; text-decoration: underline;" target="_blank">http://www.archive.org/..details/gd1977-05-08.shure57...stevenson.29303.flac16</a></span><br />ההופעה הזאת היא בין הכי מפורסמות בקהילה של ה&nbsp;Tape Trading&nbsp;משתי סיבות:<br />א. הופעה טובה מאוד עם שירים טובים באחת מהתקופות הכי טובות של הדאד<br /><br />ב. שנים לאחר ההופעה סגרו את אחד מהמחסנים של הלהקה ומצאו כמה הקלטות שהלהקה עצמה הקליטה מהמיקסר וזה הופץ למעריצים. אז זאת הקלטה באיכות יחסית גבוה למה שבדרך כלל היו מעבירים מאספן לאספן</span><br />עוד הופעות גדולות:<br /><br /><br /><br /><br /><br /><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;">9/2/1972</span></div><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;">1/3/1969</span></div><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;">24/6/1974</span></div><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;">8/5/1970</span></div><div>16/9/1978<br /><br />תמונה של אהרון מול הבית של ה Grateful Dead בסן פרנסיסקו:<br /><br /></div></span></span></span></div></span></span></span></span></span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TFpgiBoFfZI/AAAAAAAAAFQ/JxiTysuqeow/s1600/deadhouse.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TFpgiBoFfZI/AAAAAAAAAFQ/JxiTysuqeow/s320/deadhouse.JPG" /></a></div><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><br /><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></u></b></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></u></b></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></u></b></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></u></b></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></u></b></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></u></b></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></u></b></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></u></b></span></span></span></span></span><br /><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; color: black; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></u></b></span><br /><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; color: black; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></u></b></span><br /><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; color: black; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><br /></span></span></u></b></span><br /><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; color: black; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><b><u><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">גד</span></span></u></b><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">&nbsp;-&nbsp;</span></span></span></div><div><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana; font-size: 11px;"></span></span></span></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana; font-size: 11px;"></span></span></span></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana; font-size: 11px;"></span></span></span></span></span></span></span></span><br /><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana; font-size: 11px;"><div style="direction: rtl;"><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><span style="color: black;">את ה&nbsp;</span><i><span style="color: black;">dead&nbsp;</span></i><span style="color: black;">אני מכיר המון בזכות אהרון. הוא כבר סיפר לכם איך הוא הפך ל deadhead. לא תמיד הבנתי "מה הקטע" עם הלהקה האגדית הזאת אבל עם הזמן אני אוהב אותם יותר ואני אהיה הראשון להודות שלשים אלבום שלהם ברקע זו אחת התרופות היעילות ביותר נגד השחיקה של היום-יום.</span></span></div><div><span style="border-collapse: collapse; font-family: arial, sans-serif; font-size: 13px;"><span style="color: black;">נתקלתי בהם לראשונה דווקא בשיר<i>Dark Star</i>שהופיע בפסקול של&nbsp;</span></span><span style="font-family: sans-serif; font-size: 13px; line-height: 19px;"><i><span style="color: black;">Zabriskie Point&nbsp;</span></i><span style="color: black;">ובדמות/תופעה שנקראת ג'רי גרסייה בסרט&nbsp;</span><i><span style="color: black;">וודסטוק</span></i><span style="color: black;">.&nbsp;</span></span></div></div></span></span></span></span></span></span></span></span><span style="border-collapse: collapse;"><span lang="HE"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; font-family: Verdana; font-size: 11px; line-height: 13px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana; font-size: 11px;"><br /></span></span></span></span></span></span></span></span></div></div></span></span></span></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-362691361174516271?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-84480245998876637702010-07-23T11:58:00.000+03:002010-07-23T11:58:21.713+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: x-small;">כש<b>איתן לוין</b> מ<a href="http://www.ky106fm.co.il/index.php">רדיו קול יזרעאל</a> הזמין אותנו לקפוץ אליו למכללה ולהתארח בתוכנית "מופע מקומי" לספיישל Behind the Sun, שמחתי.</span><br /><span style="font-size: x-small;">מה יותר קדוש מלקפוץ למכללת עמק יזרעאל (וואו! איזה מקום מושקע ויפה!), לאולפנים החדישים, להעביר שעה בכיף ברדיו, לשדר שירים טובים, לענות קצת על שאלות באווירה טובה ולקנח עם <a href="http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/096/457.html">הפלאפל הכי טוב במדינה</a> - פלאפל גולני (עפולה)!</span><br /><br /><span style="font-size: x-small;">עכשיו אפשר להאזין לתוכנית כולה וגם להוריד אותה ממש אליכם למחשב, כדי להעביר את השעות הקטנות של הלילה בהאזנה ב loop לקולות המצחקקים של איתן לוין, 3/5 מלהקת Behind the Sun והשירים מהאלבום.<br />&nbsp;</span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://www.ky106fm.co.il/index.php?option=com_content&amp;view=article&amp;id=81%3A2010-02-07-09-27-27&amp;catid=36%3A2010-02-07-08-00-12&amp;Itemid=78" target="_blank"><br /><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TElTCEzojmI/AAAAAAAAAFI/-3kG8itgSnM/s320/mofa_mekomi.jpg" /></a></div><span style="font-size: x-small;"><br /></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-8448024599887663770?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-60672393999646237672010-07-13T22:48:00.000+03:002010-07-13T22:48:21.196+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: x-small;">יש לי יחסים ארוכי טווח עם רוקפור.</span><br /><span style="font-size: x-small;">מדי פעם אני רץ להופעות, חורש אלבומים, מתלהב ואז מתרחק לכמה זמן.</span><br /><span style="font-size: x-small;">עכשיו חזרתי ויש סיבה טובה - יש אלבום חדש.</span><br /><span style="font-size: x-small;">בשנת 1999-2000, אחרי שרוקפור "חצו את הקווים" והוציאו את האלבום הראשון באנגלית - <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/Supermarket">Supermarket</a> </span>- <span style="font-size: x-small;">מצאתי את עצמי נמשך לאנרגיות של הלהקה הזאת בלי בכלל יכולת לשלוט. נהנתי מכל רגע. זה היה שלב חשוב בהכרות מקרוב ומהצדדים עם עולם המוזיקה שעד אז היה מוכר לי רק מהצד של המאזין. באותה תקופה הייתי סטודנט בביה"ס "קמרה אובסקורה" (לימודי "עיצוב למדיה דיגיטלית"). לקחתי על עצמי (בהנאה רבה) כפרויקט של שעורי צילום, את הרעיון ללוות את רוקפור בהופעות שבאו אחרי האלבום החדש.</span><br /><span style="font-size: x-small;">הנה כמה תוצאות מאז:</span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrqlj09ZI/AAAAAAAAAE4/RJJtaRLAl7c/s1600/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94+4.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrqlj09ZI/AAAAAAAAAE4/RJJtaRLAl7c/s320/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94+4.jpg" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrChomTkI/AAAAAAAAAEI/58bDaUxLWGU/s1600/21_6_01_17.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrChomTkI/AAAAAAAAAEI/58bDaUxLWGU/s320/21_6_01_17.jpg" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrMY4bCkI/AAAAAAAAAEQ/M-NYKZDxm6c/s1600/RockFour_31_5_01_7.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrMY4bCkI/AAAAAAAAAEQ/M-NYKZDxm6c/s320/RockFour_31_5_01_7.jpg" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrQeYFP-I/AAAAAAAAAEY/rmS6Bj7YUSc/s1600/RockFour_7_6_01_3.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrQeYFP-I/AAAAAAAAAEY/rmS6Bj7YUSc/s320/RockFour_7_6_01_3.jpg" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrU34NyXI/AAAAAAAAAEg/XUjU7dCN4eM/s1600/RockFour_7_6_01_4.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrU34NyXI/AAAAAAAAAEg/XUjU7dCN4eM/s320/RockFour_7_6_01_4.jpg" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrZ-YgFTI/AAAAAAAAAEo/qN8WC_sI_QI/s1600/RockFour_7_6_01_5.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrZ-YgFTI/AAAAAAAAAEo/qN8WC_sI_QI/s320/RockFour_7_6_01_5.jpg" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrd8fS3xI/AAAAAAAAAEw/-M9jUG6aWEc/s1600/RockFour_7_6_01_6.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDyrd8fS3xI/AAAAAAAAAEw/-M9jUG6aWEc/s320/RockFour_7_6_01_6.jpg" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><span style="font-size: x-small;">אז בימים האחרונים אני מאזין לאלבום החדש של רוקפור - <a href="http://www.rockfour.com/">העולם המופלא</a> - אלבום ראשון בעברית אחרי 4 אלבומים באנגלית.</span><br /><span style="font-size: x-small;">יותר מהכל בולט באלבום הזה הרצון להישאר אמיתיים לשורשים שאיפיינו את הלהקה תמיד - פסיכדליה מובחרת, הרמוניות ווקאליות, שכבות של צמר גפן רך ומלטף, עושר מוזקלי, מחיקת גבולות ונסויונות להעשיר שירים עם כלים שונים, עם מעברים מעניינים, לחנים מאתגרים. אלה נפגשים עם הרצון החדש, העז לא פחות, להישאר רלוונטיים בנוף המוזיקלי בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים.&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;">תמצאו כאן נגיעות מדודות של אלקטרו שכבר הפך לחלק בלתי נפרד מעולם האינדי-רוק, תמצאו תפקידי גיטרות שיקפיצו לכם בראש שמות מכל הספקטרום - מסיד בארט (פינק פלויד), ארתור לי וג'וני אקולס (Love), דרך ג'וני מאר (סמיתס), ג'ון סקוויאר (סטון רוזז) וג'ייסון פירס (ספיריטולייזד). תמצאו כמה שירים שבהם מארק לזר (בס) סולל לנו את שביל האבנים הצהובות ומוביל אותנו עמוק למקום אחר אבל יותר מהכל, כשאני ניגש לאפיין את האלבום הזה, אני חושב על אוסף אקלקטי של שירים שגם בתוכם מתחבאים לא מעט סיבובים חדים והפתעות. לי אישית זה הזכיר להקות כמו Mars Volta, Frank Zappa או אפילו Bitches Brew של מיילס דיוויס.</span><br /><br /><span style="font-size: x-small;">בשמיעות ראשונות בלטו החוצה השירים&nbsp;&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;"><b>"העולם המופלא"</b></span> <object classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" height="23" width="46"><param name="movie" value="http://bandcamp.com/EmbeddedPlayer.swf/album=2416262786/size=short/bgcol=FFFFFF/linkcol=4285BB/" /><param name="quality" value="high" /><param name="allowScriptAccess" value="never" /><param name="allowNetworking" value="always" /><param name="wmode" value="transparent" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><embed src="http://bandcamp.com/EmbeddedPlayer.swf/album=2416262786/size=short/bgcol=FFFFFF/linkcol=4285BB/" width="46" height="23" type="application/x-shockwave-flash" pluginspage="http://www.macromedia.com/go/getflashplayer" quality=high allowScriptAccess=never allowNetworking=always wmode=transparent bgcolor=#FFFFFF ></embed><noembed><a href="http://rockfour.bandcamp.com/album/the-wonderful-world">The Wonderful World העולם המופלא by Rockfour</a></noembed></object><b><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></b><br /><span style="font-size: x-small;">הבולט מבין 2 שירים שהם בעלי פוטנציאל של סינגל באלבום (השני הוא</span><b><span style="font-size: x-small;"> </span></b><span style="font-size: x-small;">"שבע דקות") הוא שיר שלא רק מתמצת את הקונספט של האלבום, לא רק מתאר זכרון מתקתק של חוברת הדבקות ישנה אלא מוביל אותנו אל תוך עולמם המופלא, הצבעוני, העשיר, הסוחף של רוקפור מודל 2010. משחקי מקצבים, חטיבת קצב שמפמפמת גרוב מדבק ושכבות צבעוניות של סמפלים/קלידים/כלי מיתר ונשיפה.</span><b><span style="font-size: x-small;"> </span></b><br /><b><span style="font-size: x-small;">"ביום ההוא"</span></b> <object classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" height="23" width="46"><param name="movie" value="http://bandcamp.com/EmbeddedPlayer.swf/track=847440703/size=short/bgcol=FFFFFF/linkcol=4285BB/" /><param name="quality" value="high" /><param name="allowScriptAccess" value="never" /><param name="allowNetworking" value="always" /><param name="wmode" value="transparent" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><embed src="http://bandcamp.com/EmbeddedPlayer.swf/track=847440703/size=short/bgcol=FFFFFF/linkcol=4285BB/" width="46" height="23" type="application/x-shockwave-flash" pluginspage="http://www.macromedia.com/go/getflashplayer" quality=high allowScriptAccess=never allowNetworking=always wmode=transparent bgcolor=#FFFFFF ></embed><noembed><a href="http://rockfour.bandcamp.com/track/bayom-hahu">Bayom Hahu ביום ההוא by Rockfour</a></noembed></object><b><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></b><br /><span style="font-size: x-small;">כמעט חמש וחצי דקות של הזיה אפוקליפטית שאתה פשוט לא רוצה להתעורר ממנה. משהו שהזכיר לי את הפה הפעור שהיה לי כשראיתי לראשונה את הסצינה של רנטון (אוון מקגרגור) צולל לתוך האסלה ולתוך הזיה בחיפוש נואש אחרי הסם שנעלם ב Trainspotting האגדי. &nbsp; </span><b><span style="font-size: x-small;"><br /></span></b><br /><b><span style="font-size: x-small;">"מנת יתר"</span></b><object classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" height="23" width="46"><param name="movie" value="http://bandcamp.com/EmbeddedPlayer.swf/track=1295818508/size=short/bgcol=FFFFFF/linkcol=4285BB/" /><param name="quality" value="high" /><param name="allowScriptAccess" value="never" /><param name="allowNetworking" value="always" /><param name="wmode" value="transparent" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><embed src="http://bandcamp.com/EmbeddedPlayer.swf/track=1295818508/size=short/bgcol=FFFFFF/linkcol=4285BB/" width="46" height="23" type="application/x-shockwave-flash" pluginspage="http://www.macromedia.com/go/getflashplayer" quality=high allowScriptAccess=never allowNetworking=always wmode=transparent bgcolor=#FFFFFF ></embed><noembed><a href="http://rockfour.bandcamp.com/track/menat-yeter">Menat Yeter מנת יתר by Rockfour</a></noembed></object><br /><span style="font-size: x-small;">האהבה מתפקחת התפקחות יבשה בעטיפה של קטיפה. מילים שלא עוזבות עם משחק מקסים על הקו שבין התמכרות, הוראות שימוש כל כך שגרתיות/מוכרות שמקבלות פתאום משמעויות חדשות לחלוטין. הפזמון האמיתי מסתתר בחלק שבין הפזמונים - ריפ גיטרות/כלי מיתר פשוט ואיכותי&nbsp; </span><br /><br /><span style="font-size: x-small;">אלבום נועז, עשיר ומצוין. </span><br /><br /><span style="font-size: x-small;"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.anovamusic.com/store/index.php/the-wonderful-world.html">רוקפור - העולם המופלא</a> (בהוצאת <a href="http://www.anovamusic.com/">אנובה</a>)</span></span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDzBkcOFcpI/AAAAAAAAAFA/-bKqMvdEkXQ/s1600/Rockfour-Haolam-Front.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TDzBkcOFcpI/AAAAAAAAAFA/-bKqMvdEkXQ/s320/Rockfour-Haolam-Front.jpg" /></a></div><br /></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-6067239399964623767?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-21341587098787839132010-07-02T13:14:00.000+03:002010-07-02T13:14:39.839+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">חזרתי לחמרה לעוד סופ"ש אחרון.</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">אנשים אחרים, מזג אוויר נוח יותר ועוד רגעים שאני לא אשכח מהר.</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">המקום ממשיך להדהים אותי ברגע שאתה מסתכל מעבר לסיטואציה והנסיבות שהביאו אותי לשם.</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">הפעם צילמתי יותר כדי שתהיה תזכורת למוזה שנחה שם, רק מחכה שתבוא לשתות מהבאר.</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">כבר סיפרתי לכם על הפינה האהובה עלי. האמת שאם הייתי איש של יוגה או פשוט יודע איך לעשות מדיטציה, זאת הפינה המושלמת.</span></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TC2uLiiowII/AAAAAAAAADg/Ygex7Zy7yIA/s1600/IMG_1036.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TC2uLiiowII/AAAAAAAAADg/Ygex7Zy7yIA/s320/IMG_1036.JPG" /></a></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">&nbsp;ממש שם, מתחת לעץ, עם הפנים לנוף הזה</span></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TC2u9K_TuyI/AAAAAAAAADo/lOFdTZyvhFs/s1600/IMG_1030.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TC2u9K_TuyI/AAAAAAAAADo/lOFdTZyvhFs/s320/IMG_1030.jpg" /><br /><br /></a></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">עם השקיעות המדהימות האלה</span><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TC2wPrq0ApI/AAAAAAAAADw/GXzDOrOIIM8/s1600/IMG_1029.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TC2wPrq0ApI/AAAAAAAAADw/GXzDOrOIIM8/s320/IMG_1029.JPG" /></a></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">והכל מסתדר בזמן הנכון, כמו קבוצת תאטרון רחוב, כל השחקנים במחזה </span><span style="font-size: x-small;">הזה </span><span style="font-size: x-small;">- העננים (מאיפה הם מגיעים כל ערב אחרי החום הזה??), הרוח הקלה, הגוונים שבעמק ועל ההרים וכמובן השחקנית הראשית, גב' שמש -&nbsp; מגיעים בזמן ותופסים את מקומם כדי שבשעה היעודה, כל מי שמוכן להסב את תשומת ליבו, ייזכה במראות האלה.</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">השקיעות הן ללא ספק שיאו של כל יום. וזה לא משנה אם הן תופסות אותך בפינת המדיטציה או סתם מסתובב בבסיס. לרגע אתה מבין שמעבר לכתף מתחוללת דרמה שקטה. אתה מסתובב</span></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TC2yVUD0hUI/AAAAAAAAAD4/WterYofYlTk/s1600/IMG_1028.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TC2yVUD0hUI/AAAAAAAAAD4/WterYofYlTk/s320/IMG_1028.JPG" /></a></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"> </span></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">אולי הן יפות מתמיד, השקיעות, כי הן מסמנות את ההקלה, את הנצחון של הרוח האנושית והגוף מול איתני החום.</span></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">&nbsp;הגוונים הייחודיים לשעה היעודה... כל כך מיוחדים, רכים ונעימים לעין, מלטפים את האדמה החמה, את הקוצים והשיחים הנמוכים, מוציאים את החרדונים לשעה אחרונה של סגידה לשמש, מעטרים את ראשי הגבעות בכתר של זהב ומלבישים אותן בשמלת קיץ קלילה כאילו היו הגבעות האלה אהבת קיץ מלאת תשוקה&nbsp;</span></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TC2zzKmyCsI/AAAAAAAAAEA/rgVZBjiBDQM/s1600/IMG_1033.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TC2zzKmyCsI/AAAAAAAAAEA/rgVZBjiBDQM/s320/IMG_1033.JPG" /></a></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">להתראות עמק נחל תרצה</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">להתראות חמרה</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">להתראות מרחבים, רוח, נוף ללא הגבלה, טבע, יופי מקורי, מוחשי</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;">להתראות (בקרוב?)</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/TC2u9K_TuyI/AAAAAAAAADo/lOFdTZyvhFs/s1600/IMG_1030.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"> </a></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-2134158709878783913?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-50025135174540639832010-06-19T16:45:00.000+03:002010-06-19T16:45:53.968+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: x-small;">כל כמה זמן צצה הזדמנות לקום ולצאת מהשיגרה, לעשות צעד הצידה מהמסלול הקבוע ולחוות דברים שונים</span><br /><span style="font-size: x-small;">לראות צבעים אחרים</span><br /><span style="font-size: x-small;">לפגוש אנשים שונים&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;">לנשום נשימה מלאה ולרחוץ את כל הגוף בהרגשה הזאת שהכל חדש, פתוח וחופשי, גם אם לזמן מוגבל.</span><br /><span style="font-size: x-small;">טוב, לא החתמתי דרכון בדרכי מחוץ לארץ אבל שוב המילואים הביאו אותי לחלק במדינה שפשוט לא הכרתי <b>כל כך</b> טוב.</span><br /><span style="font-size: x-small;">נסעתי על כביש חוצה שומרון (אותו אני מכיר כל כך טוב...), המשכתי מזרחה כל הדרך לכביש הבקעה, דרך הירידות התלולות ממעלה אפרים לפצאל.</span><br /><span style="font-size: x-small;">כל עוד נסעתי על כביש 90, כביש הבקעה, זה עוד היה בארץ. עברתי כמה מקומות וסצנות שללא ספק היו... לא מכאן (תחנת דלק/מסעדה נטושים, בסיסי רפאים צבאיים שאין אליהם שום כביש גישה), אבל הכל השתנה כשפניתי לכיוון חמרה בצומת אדם. </span><br /><span style="font-size: x-small;"> </span><br /><span style="font-size: x-small;">אחרי 5 דקות בנופים החדשים, כבר הייתי משוכנע שאני במרוקו או אפגניסטן.&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;">בתים מחימר וטיט מקומי, עגלות סוסים רעועות, לוחות רישוי לא ישראליות, חקלאות מהסוג הישן ושום מבנה ממשלתי, שום סימן שממשלת ישראל עוד מושלת כאן.</span><br /><span style="font-size: x-small;">הבסיס שהגעתי אליו שוכן כמה עשרות מטרים מעל העמק ונחל תרצה. ממש בקצה הבסיס, אחרי מבנה המגורים האחרון, יש נקודת תצפית מדהימה לכיוון צפון/צפון-מערב כשמתחתינו, בין החום-צהוב היבש של מורדות השומרון והכביש המצולק שחוצה את העמק הנסתר הזה, יש פיסות ירוקות של דשא טבעי, קני סוף ועצי תמר - סימני מים נדירים - וסביבם חלקות קטנות של גידולי שדה, חממות ובתים צנועים.</span><br /><span style="font-size: x-small;">רוח קלה מתחילה לנשב בשעות אחה"צ, אחרי שהשמש מצליפה את חומה ללא רחמים מהבוקר דרך הצהריים הקשים. לקראת שקיעה הרוח מתגברת, כאילו באה להשכיח את תלאות אמצע היום.</span><br /><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/aXFOVDJCfC0&hl=en&fs=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/aXFOVDJCfC0&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><br /><span style="font-size: x-small;">בשיא הצהריים, אפילו ציפורי הדרור לא מוצאים מקום לעצור ולנוח, הם מקפצים ומנתרים על 2 רגליים עם פה פעור וכנפיים פרושות בניסיון נואש לקרר ולו במעט את חום גופם העטוף שמיכת נוצות תמידית.</span><br /><span style="font-size: x-small;">ואנחנו, בני האדם, לא שונים כאן. אנחנו אחד עם כולם בהתמודדות עם הקיץ. מפעילים כל מכשיר חשמלי אפשרי, נעים מצד לצד, מחדר אחד לבא, לפיסות צל שלא מפסיקות לנוע ולחמוק מאיתנו.</span><br /><span style="font-size: x-small;">אז ברור שזה מילואים, זה להיות רחוק מהאנשים שאוהבים אותך, זה זר ולא נוח אבל היה בזה משהו מאד חזק. חוויה לא שגרתית והיא ללא ספק נתנה לי השראה לכתוב ולהביע את מה שראיתי וחוויתי.&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;">זהו. תודה על ההקשבה</span><br /><br /><span style="font-size: x-small;"> </span><br /><span style="font-size: x-small;">כמה עניינים אחרים לגמרי -&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;">הייתי אתמול בהופעה של Gov't Mule הנפלאים. איזה ערב מדהים. מוסיקאים נהדרים, ערב שכולו רוק מזוקק משטויות. נקי וכל כך טוב. היו שם הרבה חברים טובים ואפילו שלום חנוך ורוני פיטרסון נצפו נהנים מכל רגע. מסתבר שגם לילה לפני ההופעה ברדינג 3, הם התארחו, אכלו טוב וגם נתנו כמה שירים על הבמה במייקס פלייס. הנה טעימה:</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/XZH6gBGzCNs&hl=en_US&fs=1&rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/XZH6gBGzCNs&hl=en_US&fs=1&rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><br /><span style="font-size: x-small;">ועוד עניין חשוב -&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;">קבענו הופעה של Behind the Sun ב 30 באוגוסט בסאבליים.</span><br /><span style="font-size: x-small;">אנחנו מקווים להכין עד אז שיר חדש או שניים להשמיע לכל מי שיגיע.</span><br /><span style="font-size: x-small;">אז נתראה שם</span><br /><span style="font-size: x-small;">וגם בפוסט הבא....</span><br /><br /><span style="font-size: x-small;"> </span><br /><span style="font-size: x-small;">&nbsp; &nbsp; </span><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-5002513517454063983?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-66224203148119235852010-06-01T21:51:00.000+03:002010-06-01T21:51:45.725+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="color: red;"><span style="font-size: x-small;"><b>מה אני שומע בימים האחרונים?</b></span></div><div style="color: red;"><br /></div><span style="font-size: x-small;">3 דברים חדשים (לי)</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><div dir="ltr" style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"><b>The Rolling Stones - Exile on Main Street (2010)</b></span></div><span style="font-size: x-small;">המהדורה החדשה של האלבום (מס' 10 של הסטונז) המוערך כל כך, שכוללת 2 דיסקים&nbsp; - האלבום המקורי שעבר מיסטור מחדש ודיסק שני של צדדי ב' וטייקים חלופיים לשירים מהאלבום - וגם די.וי.די / סרט דוקומנטרי חדש על הקלטת האלבום:</span><br /><br /><object height="340" width="560"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/UXcqcdYABFw&hl=en_US&fs=1&rel=0&hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/UXcqcdYABFw&hl=en_US&fs=1&rel=0&hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><span style="font-size: x-small;">מסתבר שגם בלי להכיר את האלבום כאלבום, את חלק מהשירים אני כבר מכיר.</span><br /><span style="font-size: x-small;">למשל את <i>Sweet Virginia</i> אני מכיר מ<a href="http://www.youtube.com/watch?v=rM2pMVAdVns">הביצוע הזה</a> של <b>מייק נס</b> (<i>Social Distortion</i>), <b>בק </b>ו<b>אדי ודר</b> (<i>Pearl Jam</i>).</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;">אבל בכל מקרה, זאת תמיד הזדמנות טובה ותענוג לצלול לתוך אלבום של הסטונז.</span><br /><span style="font-size: x-small;">אישית אני קשור מאד לאלבום מופת אחר שלהם - <i>Beggars Banquet</i> - שכמה מהשירים שבו כבר מזמן הפכו לקלאסיקה של כל מי שמחשיב את עצמו רוקר:</span><br /><span style="font-size: x-small;"> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=2obHLK6iW7g"><i>Stray Cat Blues</i></a> המצוין שזכה גם ל<a href="http://www.youtube.com/watch?v=jW6ffL-4KnY">ביצוע מגניב ביותר של סאונדגרדן </a></span><br /><span style="font-size: x-small;"><a href="http://www.youtube.com/watch?v=DT1KRZOK4VE&amp;feature=related"><i>Sympathy for the Devil</i></a> המופתי, שכבר נכתבו עליו כל כך הרבה מילים ומשמעויות ואני אומר - רק תקשיבו לשיר. </span><br /><span style="font-size: x-small;">וגם </span><span style="font-size: x-small;"><a href="http://www.youtube.com/watch?v=qUO8ScYVeDo"><i>Street Fighting Man</i></a> שללא ספק נשאר רלוונטי, חי ובועט ממש כמו שנכתב בסוף 1968 וקיבל גם הוא <a href="http://www.youtube.com/watch?v=0TvpGw7xDv8&amp;feature=related">ביצוע מעניין של Rage Against the Machine.</a></span><br /><br /><b><span style="font-size: x-small;">Jack &amp; The Bearded Fishermen</span></b><br /><span style="font-size: x-small;"> אני אוהב סטונר רוק וזאת להקה שהגעתי אליה דרך המלצה של בלוג מצוין בשם </span><span id="chrome-title"></span><span style="font-size: x-small;"><a href="http://sludgeswamp.blogspot.com/" target="_blank">Doomed To Be Stoned In A Sludge Swamp </a></span><a href="http://sludgeswamp.blogspot.com/" target="_blank"><span class="chevron"></span></a><br /><span style="font-size: x-small;"> להקה מצוינת מצרפת, שמזכירה לי חומרים של Melvins המעולים ושל Kyuss המלכים.&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;">קלטו איך הם נשמעים <a href="http://www.myspace.com/jackandthebeardedfishermen">כאן</a></span><br /><span style="font-size: x-small;">וקבלו <a href="http://www.4shared.com/file/WT9FFdQZ/Jack.html">מתנה </a>קטנה</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><b><span style="font-size: x-small;">The Black Crowes - Freak N Roll Into The Fog </span></b><br /><span style="font-size: x-small;">את הבלק קרואז אני מכיר ואוהב כבר שנים, מאז אותו אחה"צ כשישבתי לראות את תוכנית המוסיקה/קליפים ששודרה בערוץ הטלביזיה הירדנית, ששידרה את <a href="http://www.youtube.com/watch?v=5qD72NCJSkk">הקליפ המדהים של Remedy</a>.</span><br /><span style="font-size: x-small;">חרשתי את </span><i><span style="font-size: x-small;">The Southern Harmony and Musical Companion</span></i><span style="font-size: x-small;"> ואת <i>Amorica </i>שנתיים אח"כ. המשכתי לעקוב בערך עד Lions וחזרתי אליהם בגדול כשהוציאו הקלטות של סיבוב ההופעות שלהם עם ג'ימי פייג' (הם הצליחו לפמפם דם חדש לשירים של זפלין ואפילו להתעלות עליהם ב <a href="http://www.youtube.com/watch?v=pSTkaIGNDMw"><i>In My Time of Dying</i></a> ). יש כמובן קשר ישיר בין לאהוב את הרולינג סטונז ואת הבלק קרואז, למרות שאני אישית חושב שהקרואז שאבו גם הרבה מה Faces. הנה דוגמא, כאן הם עושים את <i>Maybe I'm Amazed</i> של פול מקרטני:</span><br /><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/SLhoLkTyNkM&hl=en_US&fs=1&rel=0&hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/SLhoLkTyNkM&hl=en_US&fs=1&rel=0&hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><span style="font-size: x-small;">אחחחח, בימים שלרוד סטורארט היו ביצים בין הרגליים...</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;">את </span><span style="font-size: x-small;">Freak N Roll Into The Fog הקרואז הוציאו ב 2005</span><span style="font-size: x-small;">. הופעה שהוקלטה בסן פרנסיסקו ושווה שמיעה ולו רק בשביל הביצוע האנפלגדי של <i>Cursed Diamond</i> והחצי אנפלגדי של <i>She Talks to Angels</i>. </span><b><span style="font-size: x-small;"><br /></span></b><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><div style="color: red;"><b><span style="font-size: x-small;">מה אני קורא עכשיו?</span></b></div><span style="font-size: x-small;">התחלתי לקרוא את <b><i>קורות הציפור המכנית</i></b> של <i>הרוקי מורקמי</i>.</span><br /><span style="font-size: x-small;">סיימתי קודם את <i>מסע התענוגות בארץ הקודש</i> של <i>מארק טוויין</i>. האמת שהסיום שלו לספר די מדכא. הנה ככה הוא מסכם את ההתרשמות שלו מארץ הקודש:</span><br /><i><span style="font-size: x-small;">"ארץ ישראל יושבת עטויה שק אפר. רובצת עליה קללה שייבשה את שדותיה ודיכאה את אונה....ארץ ישראל שוממה ומכוערת. ולמה תיראה אחרת? האם תוכל קללת אל לעשותה לארץ חמדה?</span></i><br /><span style="font-size: x-small;"><i>ארץ ישראל אינה שייכת עוד לעולם החולין הזה. היא מקודשת לשירה ולמסורת - ארץ חלום היא."</i>&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;">(תרגום - עודד פלד)</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-6622420314811923585?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-82535654059282855122010-05-15T19:58:00.000+03:002010-05-15T19:58:34.347+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: x-small;"></span><span style="font-size: x-small;"></span><span style="font-size: x-small;">הבשורות הטובות הן שהופעות אכותיות מחו"ל ממשיכות להגיע, כל אחת מפתיעה וטובה יותר מקודמתה.</span><br /><span style="font-size: x-small;">השבוע הגיעה הבשורה המדהימה לכל הדעות - Gov't Mule באים להופעה בארץ!!</span><br /><span style="font-size: x-small;">את <a href="http://www.mule.net/index.php">Gov't Mule</a> אני מכיר דרך אהרון ליבר - אח, חבר וגיטריסט Behind the Sun. השם שלהם בא בטבעיות כשאתה מדבר על המשפחה שהתחילה עם <i>Grateful Dead</i> ,<i>Allman Brothers</i> וה Lynyrd Skynyrd והמשיכה עם הדור הבא - <i>Phish </i>ו <i>Gov't Mule</i>.</span><br /><span style="font-size: x-small;">זה אומר שאני מכיר אותם ואוהב את המוסיקה שלהם כבר 7 שנים.&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;">אחד השירים האהובים עליי, מתוך קטלוג לא קטן של פנינים, זה השיר <i>World of Confusion</i> (מתוך <i>The Deep End, Vol 2</i> ). זה שיר שהכתיבה בו מאד אפלה (בטח יחסית לאחרים שלהם) אבל לא מתרחקת מהסגנון של הלהקה, הרגליים שלו עדיין טמונות עמוק ברוק הדרומי.</span><br /><div dir="ltr" style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"><i><b><br /></b></i></span></div><div dir="ltr" style="text-align: center;"><span style="font-size: x-small;"><b>World Of Confusion</b></span></div><div dir="ltr" style="text-align: center;"><span style="font-size: x-small;">My spirit sleeps like a sunset trapped behind the clouds<br />Dying to awake<br />Bright lights shine somewhere over the mountain<br />Much too far away<br />I don't know myself today<br />I can feel me slip away<br /><br />World of confusion</span> <span style="font-size: x-small;"><br />Getting darker everyday<br /><br />Morning comes - still I don't feel welcome even in my own skin</span> <span style="font-size: x-small;"><br />Feeling kinda numb like the earth after the storm<br />I'm learning to breathe again<br />Bleeding softly on your floor<br />I can't take it anymore<br /><br />World of confusion</span> <span style="font-size: x-small;"><br />Getting darker everyday<br /><br />Reality escapes me as I try to do the same</span> <span style="font-size: x-small;"><br />Once you saved me for a while till I fell again<br /><br />Did you see your God rising in the smoke</span> <span style="font-size: x-small;"><br />Did he tell you that it was your time<br />Silence falls uncovered like the truth<br />Naked bathed in God's own light<br /><br />World of confusion</span> <span style="font-size: x-small;"><br />Getting darker everyday </span></div><br /><span style="font-size: x-small;">רצתי לקנות כרטיס. לא היה בכלל ספק</span><br /><span style="font-size: x-small;">מקווה לראות אתכם ברדינג 3 ב 18 ליוני.</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;">אני ממשיך להתקדם עם <i><b>Blackbird </b></i>של הביטלס על הגיטרה</span><br /><span style="font-size: x-small;">הגעתי עד לסוף הבית השני. הפריטה עדיין איטית אבל זה משתפר כל הזמן.</span><br /><span style="font-size: x-small;">אני בטח אצטער על זה עוד כמה דקות (וגם אתם...) אבל הנה איך שזה נשמע עד סוף הבית הראשון<br /><object classid="clsid:d27cdb6e-ae6d-11cf-96b8-444553540000" codebase="http://fpdownload.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=8,0,18,0" height="28" id="divmp3" width="325"><param name="movie" value="http://www.divshare.com/flash/playlist?myId=11382279-fff" /><embed src="http://www.divshare.com/flash/playlist?myId=11382279-fff" width="325" height="28" name="divmp3" type="application/x-shockwave-flash" pluginspage="http://www.macromedia.com/go/getflashplayer"></embed></object><br /><br />&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;">בלהקה אנחנו עובדים על שיר חדש שנקרא The Ghost of Abraham. שיר לא קצר ולא קליל אבל מאד מעניין ומאד אישי מבחינת המילים. עד עכשיו יש מבנה מאד ראשוני, יש מילים שאהרון הרכיב מהרבה מאד שורות שונות שהעברתי לטיפולו. השבוע הייתי אצל אהרון בבית לעבוד על גישות שונות לשירה. ניסיונות שונים לשמוע מה עובד יותר טוב ובאיזה חלק של השיר.</span><br /><span style="font-size: x-small;">בחזרה האחרונה של כל ההרכב המשכנו לעבוד על עוד שיר חדש שנקרא The Burning. זאת היתה החזרה השנייה שהקדשנו לשיר הזה, בעיקר כדי למצות ממנו את המקסימום לשלב הראשוני הזה, להשלים עבודה על החצי השני שלו. יש גרוב ויש משקל כבד בשיר הזה.</span><br /><span style="font-size: x-small;">השבוע גם <a href="http://yoram.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=st/item&amp;c=15.0&amp;id=1674048&amp;p=4">התפרסם ראיון עם הבסיסט שלנו</a>, דן לוי, באתר וואלה</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;">שבוע טוב <br /></span><br /><span style="font-size: x-small;"> </span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-8253565405928285512?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-71048358350695341622010-05-01T23:25:00.000+03:002010-05-01T23:25:05.019+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: x-small;"></span><span style="font-size: x-small;">"בזמנו היה דמי קופא בעורקי כשקראתי את סיפוריו מסמרי השיער של ו.צ'. גריימס על בריחותיו מן הבדואים, אבל נדמה לי שעכשיו אני יכול לקרוא בהם בשלווה גמורה. אם אינני טועה, הוא לא טען מעולם שהותקף בידי בדואים, לא רמז אפילו שהתייחסו אליו בגסות, אך משום-מה הוא מגלה כמעט בכל פרק שהם הולכים וקרבים אליו, ויודע לעורר תחושת חלחלה בקורא בסגנון המיוחד שבו הוא מתאר את התעצמות הסכנה...ולבסוף הוא מזדקף מלוא קומתו על האוכף, שולף את אקדחו הנאמן, מדרבן את סוסו "מוחמד" ומסתער על האויב האכזר, נחוש בדעתו לגבות מחיר יקר תמורת חייו. לאמיתו של דבר, הבדואים מעולם לא פגעו בו כשהגיע אליהם, ומלכתחילה לא היתה להם מעולם שום כוונה לפגוע בו: הם פשוט שאלו את עצמם מדוע לעזאזל הוא מקים מהומה כזאת."</span><br /><span style="font-size: x-small;">(מתוך "<i>מסע תענוגות בארץ הקודש</i>" מאת מארק טוויין, 1867)</span><br /><span style="font-size: x-small;">כאילו לא עברו 143 שנים...</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;">עברו פה כמה ימים, אפילו שבועות, מאז שכתבתי לאחרונה.</span><br /><span style="font-size: x-small;">קרו דברים, נוצרו דברים חדשים.</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;">בשבועיים האחרונים התארחו בארץ המשפחה של אחי הגדול - רן, אשתו קייטי ו 2 הבנות המדהימות שלהם נל (Nell) ומירה (Mira).</span><br /><span style="font-size: x-small;">היינו ביחד בדרום (להבים) ביום העמצאות, היינו ביחד בצפון (מטולה) בסופ"ש של ה 23/24 באפריל. היה תענוג אמיתי. עם טעם של עוד.&nbsp;</span><br /><span style="font-size: x-small;">הנה רגע כיפי אחד מתוך הרבה</span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xQzyUjWjI/AAAAAAAAACg/LlwD2pvhmVg/s1600/IMG_0957.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xQzyUjWjI/AAAAAAAAACg/LlwD2pvhmVg/s320/IMG_0957.JPG" /></a></div><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;">בשישי, ה 23 לחודש, נכנסנו לאולפני פופיק בת"א, כדי לצלם קליפ חדש לשיר<b><i></i></b></span> <object classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" height="23" width="46"><param name="movie" value="http://bandcamp.com/EmbeddedPlayer.swf/track=2240559327/size=short/bgcol=FFFFFF/linkcol=4285BB/" /><param name="quality" value="high" /><param name="allowScriptAccess" value="never" /><param name="allowNetworking" value="always" /><param name="wmode" value="transparent" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><embed src="http://bandcamp.com/EmbeddedPlayer.swf/track=2240559327/size=short/bgcol=FFFFFF/linkcol=4285BB/" width="46" height="23" type="application/x-shockwave-flash" pluginspage="http://www.macromedia.com/go/getflashplayer" quality=high allowScriptAccess=never allowNetworking=always wmode=transparent bgcolor=#FFFFFF ></embed><noembed><a href="http://behindthesun.bandcamp.com/track/wishful-thinking">Wishful Thinking by BehindTheSun</a></noembed></object> <span style="font-size: x-small;"><b><i>Wishful Thinking</i></b></span></div><span style="font-size: x-small;">את הרעיון לקליפ יזם חבר טוב ותלמיד מוכשר ללימודי תסריטאות - יפתח הרוש.</span><br /><span style="font-size: x-small;">ביחד עם צוות מובחר ולוקיישן מעולה, נכנסנו לחוויה שעוד לא הכרנו, במטרה לצאת עם קליפ איכותי שאותו נוכל להפיץ ולקדם בכל מקום אפשרי.</span><br /><span style="font-size: x-small;">זה התחיל בשעה 6:30 בבוקר (!!) עם איסוף ציוד והסתיים בסביבות 18:30. יום ארוך. אני חתכתי בסביבות 17:30 כדי לעלות צפונה למטולה.</span><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xXDqhFGoI/AAAAAAAAACw/BQ-VeCnICQ0/s1600/26121_387595284206_751919206_3692831_998964_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xXDqhFGoI/AAAAAAAAACw/BQ-VeCnICQ0/s200/26121_387595284206_751919206_3692831_998964_n.jpg" width="200" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xXG0M0EEI/AAAAAAAAAC4/AfiJWAZqEgM/s1600/26121_387586384206_751919206_3692360_6507161_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xXG0M0EEI/AAAAAAAAAC4/AfiJWAZqEgM/s200/26121_387586384206_751919206_3692360_6507161_n.jpg" width="200" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xXM7OoSmI/AAAAAAAAADA/TzXugqugBqs/s1600/26121_387595264206_751919206_3692828_830044_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xXM7OoSmI/AAAAAAAAADA/TzXugqugBqs/s200/26121_387595264206_751919206_3692828_830044_n.jpg" width="200" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xXUpdl_QI/AAAAAAAAADI/FgQo1cvoeSU/s1600/26121_387586499206_751919206_3692380_5833647_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xXUpdl_QI/AAAAAAAAADI/FgQo1cvoeSU/s200/26121_387586499206_751919206_3692380_5833647_n.jpg" width="200" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xXXYU2HuI/AAAAAAAAADQ/BymP99Bc-iE/s1600/26121_387595204206_751919206_3692819_2951827_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xXXYU2HuI/AAAAAAAAADQ/BymP99Bc-iE/s200/26121_387595204206_751919206_3692819_2951827_n.jpg" width="150" /></a></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><span style="font-size: x-small;">&nbsp;יש כבר תוצאות ראשונות שראיתי ומיותר לציין שעם צילום HD איכותי ועריכה טובה, יהיה פה אחלה קליפ.</span><br /><br /><span style="font-size: x-small;">בחמישי האחרון התארחנו בתוכנית "ראשונים" של ירון מנשה, בתחנת הרדיו הטובה ביותר בעולם - 88FM</span><br /><span style="font-size: x-small;">בהחלט כבוד גדול והגשמת חלום להגיע לתחנה לשעה שכולה מוקדשת למוסיקה שלנו.</span><br /><span style="font-size: x-small;">היו טלפונים נכנסים של מאזינים שהחמיאו והתעניינות לדעת עלינו יותר, היתה אווירה טובה והרבה פירגון מהצד של ירון.</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xotrka2qI/AAAAAAAAADY/p-rc8gvRXns/s1600/IMG_1024.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S9xotrka2qI/AAAAAAAAADY/p-rc8gvRXns/s320/IMG_1024.JPG" /></a></div><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><span style="font-size: x-small;">גם ראיתי 2 סרטים מצוינים שקשורים (איך לא ...) במוסיקה:</span><br /><span style="font-size: x-small;"><i><b>Taking Woodstock</b></i> של הבמאי אנג לי</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/7Iq8z2WDbKo&hl=en_US&fs=1&rel=0&hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/7Iq8z2WDbKo&hl=en_US&fs=1&rel=0&hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object></div><br /><span style="font-size: x-small;">בתור נושא לאובססיה לא קטנה בשנות התיכון שלי, היה groovy לראות קצת מה קרה בצדדים הרחוקים מהבמה של הפסטיבל הכי מפורסם בעולם. אהבתי גם את סגירת המעגל בסוף הסרט, סגירת מעגל עם סרט מוסיקה אחר שראיתי לא מזמן - <i>Gimme Shelter</i> של הסטונז - כשמייקל לנג, אחד המפיקים והמארגנים של וודסטוק 1969, מספר לאליוט (הדמות הראשית) על הפסטיבל הבא שהוא הולך להרים - פסטיבל חינם עם הסטונז...</span><br /><br /><span style="font-size: x-small;">הסרט השני:</span><br /><span style="font-size: x-small;"> </span><br /><span style="font-size: x-small;"><i><b>Crazy Heart</b></i> בכיכובו של ג'ף בריג'ס הנהדר<br /></span><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/VSjQU5oW9Bs&hl=en_US&fs=1&rel=0&hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/VSjQU5oW9Bs&hl=en_US&fs=1&rel=0&hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="560" height="340"></embed></object><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;">סרט מקסים, ללא ספק. אפשר להשוות אותו ל <i>The Wrestler</i> של מיקי רורק (מבחינת הסיפור), אפשר לשים אותו ליד <i>The Straight Story</i> של דיויד לינץ'. בריג'ס אפילו זכה באוסקר על המשחק המצוין שלו בסרט הזה. אם תשאלו אותי, הוא היה צריך לזכות כבר לפני הרבה זמן על סרטים כמו American Heart, The Vanishing, The Big Lebowski וגם על סרט מצוין שנקרא Arlington Road. אולי זה אוסקר של כבוד, פיצוי על כל הסרטים שהוא לא זכה בהם - בכל מקרה זה מוצדק גם הפעם.</span><br /><br /><span style="font-size: x-small;">עם הגיטרה הולך לא רע.</span><br /><span style="font-size: x-small;">עדיין מתרגל שירים כמו "בחולות", "הימים חולפים" ו"דוד מלך ישראל"</span><br /><span style="font-size: x-small;">אבל יש תקווה. בשיעור האחרון התחלתי ללמוד לנגן את Blackbird של הביטלס</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;">זהו להפעם </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-7104835835069534162?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-36125544088131908802010-04-17T16:36:00.000+03:002010-04-17T16:36:28.613+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">קודם כל, תראו איזה קטע יפה של Tiny Fingers המקומיים (תודה ל<a href="http://haoneg.com/">עונג שבת</a> על ההמלצה)<br /><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/kmSYs3Y8O4I&hl=en_US&fs=1&"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/kmSYs3Y8O4I&hl=en_US&fs=1&" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br />חשבתי על זה שכבר הצטברו אצלי 2 חלומות שחלמתי בזמן האחרון, שאני זוכר אותם, וזה לא קורה הרבה אצלי.<br />אז החלטתי לשתף אתכם (מסיבות שכנראה עוד 30 דקות לא יהיו ברורות).<br /><br />למה לשתף אתכם?<br />א. כי יש לי בלוג ואתם קוראים - מה ציפיתם שיקרה??<br />ב. כי אלה חלומות די הזויים<br />ג. כדי שמי שרוצה לקחת ולכתוב על זה משהו - שייקח (רק תנו לי את הקרדיט המתאים בעטיפה של הדיסק)<br /><br />וכמובן - אם אתם רוצים להוסיף חלומות הזויים משלכם, אני אשמח.<br /><br />אז ככה,<br />החלום הראשון היה לפני כמה שבועות וזה מה שאני זוכר ממנו.<br />זה התחיל בזה שאני נפגש עם ארנולד שוורצנגר. כשאני נפגש איתו, הוא מושל קליפורניה אבל אני מדבר עם שוורצנגר הצעיר של אמצע שנות ה 70.... אנחנו נמצאים במתחם חיצוני, לא משרד או אולם וזה מרגיש יותר כמו איזה backstage של פסטיבל אמריקאי. זה יום קיץ, שטוף שמש, האווירה קלילה וטובה.<br />אחרי מה שנראה כמו חצי שעה של שיחה (לא יודע על מה) הוא מזמין אותי לבוא איתו "לראות את ההופעה". אנחנו מתחילים לעלות בגרם מדרגות חיצוני ואחרי משהו כמו 20-25 מדרגות מגיעים לנקודת תצפית על ההופעה של .... בון ג'ובי.<br />משום מה (...) אני מאבד עניין בהופעה ומחליט לרדת מהתצפית כדי (כנראה) להסתובב בפסטיבל, לראות אנשים וכל מיני. אני זוכר את הירידה במדרגות, אני זוכר שאת המדרגות חוצה באיזה שהוא שלב מעין כביש קטן. כשאני מגיע לשלב של הכביש, אני מבחין שאת שאר המדרגות נעלו עם פתח שהוא חלק מהגדר שמקיפה את התחום. אני זוכר את עצמי מטפס על הגדר כדי להמשיך את הירידה למטה.<br />מכאן יש לי קצת קפיצה לסצנה שונה לגמרי (אבל אולי באותו המתחם)<br />אני במעין מקלט חשוך, נטוש, מואר חלקית מאד והאווירה הכללית מאד מלחיצה ושלילית. ההרגשה היא שאני נלחם על חיי ממשהו רע שקורה בחוץ, מסביבי.<br />אני יכול לאתר את המקום - הוא מזכיר סצנות מתוך I Am Legend עם וויל סמית' שהוא נמצא בתוך סדרת חדרים/מסדרון עם יצורים שהיו פעם בני אדם והפכו ל... לא יודע. רעבים לדם ושונאים אור יום.<br />אני לא מסתובב במקום, אני שוכב, מפוחד, על מזרונים ישנים, לידי יש עוד לפחות איש אחד במצבי, ושנינו יודעים שה"דברים" האלה נמצאים לא רחוק ומתקרבים כל הזמן אלינו.<br />שוב קפיצה בחולם<br />הדבר האחרון שאני זוכר מהסיוט הזה זה שאני דוחף בכוח עם 2 הרגליים שלי את מי שהיה לידי על המזרון, לידיים והפיות הרעבים של היצורים שהגיעו אלינו, הם קורעים את הגוף לגזרים באמוק ואני יודע שאני הבא בתור.<br />זהו.<br /><br />החלום השני היה לפני כמה ימים <br />(אל תפחדו, הוא לא סיוט כמו הקודם)<br />הוא קצר הרבה יותר אבל הזוי לא פחות<br /><br />אנחנו יושבים 3 אנשים סביב שולחן עגול קטן בלה-מורס (הפאב ברחובות), לשמאלי יושב אהרון ליבר (אחי הגיטריסט מהלהקה שלנו <a href="http://behindthesun.bandcamp.com/">Behind the Sun</a>), ולימיני יושב לא אחר ממאיר ישראל, המתופף הישראלי הותיק (תמוז, שלמה ארצי, אריק אינשטיין, שלו חנוך). אחרי לחיצות ידיים והרבה מחמאות מצידי על קריירה חשובה כל כך, אנחנו מתיישבים ומאיר מתחיל לספר/להציע לי משהו ש(לצערי הרב) אני לא זוכר מהו.....<br /><br /><br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-3612554408813190880?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-81222849847602881442010-04-15T21:17:00.000+03:002010-04-15T21:17:54.882+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: small;"></span><div dir="rtl" style="font-family: Verdana,sans-serif; text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: small;">אז <a href="http://notesfromthethinktank.blogspot.com/2010/04/2010.html">פסח המופלא</a> עבר</span><br /><span style="font-size: small;">אוטוטו הימים הכל כך מוזרים של יום הזיכרון/יום העצמאות עם אחד המעברים הכי חדים והכי ישראליים בלוח השנה.</span><br /><span style="font-size: small;"><br /></span><br /><span style="font-size: small;">אבל השנה, מעל לכל המחשבות הרגילות שמלוות אותי בימי הזכרון והעצמאות שלנו פה, יהיו אורחים מקסימים&nbsp; - המשפחה של אח שלי, רן, אשתו קייטי ו 2 הבנות המדהימות נל ומירה - שמגיעים ל 10 ימים מ Sunnyvale (דרום מזרחית לסן פרנסיסקו). יהיה מעניין לראות איך 2 האחיניות שלי יגיבו ליום הזכרון, לצפירה, לשידורים בטלביזיה וברדיו ולמעבר לתוך יום העצמאות עם הזיקוקים, הטירוף השמח והמנגלים. </span><br /><span style="font-size: small;"><br /></span><br /><span style="font-size: small;">התחלתי ללמוד גיטרה.</span><br /><span style="font-size: small;">זה היה בלתי נמנע אחרי הצפייה ב <a href="http://www.youtube.com/watch?v=5sBLir8H2zM&amp;feature=player_embedded">It Might Get Loud</a> הנהדר אבל זאת לא הסיבה היחידה.</span><br /><span style="font-size: small;">אני סולן <a href="http://www.myspace.com/behindthesunmusic">בלהקה </a>(זה לא חדש לכם אני מקווה...) ואני כותב טקסטים, שירים. תמיד היה לי הדחף הזה לא רק להביא טקסטים&nbsp; ללהקה כדי שמישהו אחר ילחין אותם. תמיד רציתי להיות עם היכולת להביא שיר עם מילים ולחן או רעיון ללחן. בסה"כ רציתי שיהיה לי כלי שבעזרתו אני אוכל לשבת בבית ולהוציא את התפאורה הכי מתאימה לתסריטים שרצים לי בראש. </span><br /><span style="font-size: small;">תוסיפו לזה שיחה אקראית שהיתה לי עם חבר על הבר בלה-מורס (הפאב הכי בן זונה במדינה) שבחלק מסוים אמר "נו, אז הולכים ללמוד גיטרה??" </span><br /><span style="font-size: small;">וזה כבר היה יותר מדי.</span><br /><span style="font-size: small;">הרמתי טלפון לחבר ותיק ומקסים - <a href="http://www.idobarzakay.com/">עידו בר זכאי</a> - ומאז יש לי פגישה שבועית איתו (שזה תענוג בפני עצמו).</span><br /><span style="font-size: small;">זאת רק ההתחלה ואני רק מתפלל שהפעם, לא כמו שקרה כשהייתי ילד ולא היתה לי הסבלנות, הפעם אני אתמיד. האמת שאני נהנה מכל רגע - אצל עידו וכשאני מתאמן בבית - וזה כבר סימן טוב.</span><br /><span style="font-size: small;"><br /></span><br /><span style="font-size: small;">אפילו קרעתי מיתר ראשון לפני כמה ימים...</span><br /><span style="font-size: small;"><br /></span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span style="font-size: small;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S8dP27ZVclI/AAAAAAAAACQ/z9gg_xuBgAU/s1600/IMG_0951.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S8dP27ZVclI/AAAAAAAAACQ/z9gg_xuBgAU/s320/IMG_0951.JPG" width="320" /></a></span></div><span style="font-size: small;"><br /></span><br /><span style="font-size: small;"><br /></span><br /><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;">והחלפתי חדש במו ידיי!</span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; font-family: Verdana,sans-serif; text-align: center;"><span style="font-size: small;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S8dQGifm9hI/AAAAAAAAACY/eWDaBwfNgT0/s1600/IMG_0953.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S8dQGifm9hI/AAAAAAAAACY/eWDaBwfNgT0/s320/IMG_0953.JPG" /></a></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;">אז כן, אני בשלב שאני שולט ב"<i>יונתן הקטן</i>", "<i>דוד מלך ישראל</i>", "<i>יום הולדת</i>" ועכשיו גם "<i>הימים חולפים</i>"...</span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;">בקרוב אני מתחיל לעשות בת מצוות וימי הולדת....</span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;">סיימתי (סוף סוף) לקרוא את "בדרכים" (<i>On The Road</i>) של ג'אק קרואק והתחלתי לקרוא את</span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; font-family: Verdana,sans-serif; text-align: center;"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.kinbooks.co.il/Media/Uploads/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D%281%29.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://www.kinbooks.co.il/Media/Uploads/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D%281%29.jpg" width="203" /></a></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif; text-align: center;"><span style="font-size: small;">"<a href="http://www.text.org.il/index.php?book=0908061">מסע תענוגות בארץ הקודש</a>" של מארק טוויין</span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;">שהוא רק החלק שמתאר את הטיול בארץ ישראל, במסע שטוויין עשה על סיפון ה"קווייקר סיטי", בכל הים התיכון בשנת 1867.</span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;">&nbsp;בלהקה - ממשיכים לעבוד על שירים חדשים לאלבום הבא. יש בינתיים 6 שירים שעבדנו עליהם והבאנו אותם לנקודה ראשונית של עיבוד. יש בערך 4 שירים שהם במצב כזה או אחר של צבירה ומוכנים להגיע לחדר חזרות כדי לעבור ניתוחים ושיפוצים ויש עוד לא מעט התחלות של שירים שבמקביל ומחוץ לחדר חזרות מתחילים לקבל צורה ומתגלגלים לקראת מצב צבירה של שיר. אנחנו מקווים להגיע למספר יפה של שירים עד אמצע הקיץ כדי שנוכל לשבת ולהחליט עם מה ממשיכים לעבוד לעומק ומה יישאר על רצפת העורך.</span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;">בסוף החודש (29.4) אנחנו מתארחים בתוכנית של ירון מנשה - "ראשונים" - ב 88FM. להגיע לתחנה המופלאה הזאת זה סוג של חלום וסגירת מעגל. מקווה שיהיה מוצלח וכיף.</span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div><div style="font-family: Verdana,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br /></span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-8122284984760288144?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-83514698828820453962010-04-05T19:07:00.001+03:002010-04-08T17:29:13.170+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">היום נפרדים מפסח 2010<br /><br />איפה היתם? מה הספקתם לעשות? את מי פגשתם ואת מי לא?<br /><br />אני חייב להגיד שאת הפסח הזה ניצלתי לא רע.<br />מזג האוויר היה פשוט מדהים והארץ כולה ירוקה. איך אני קובע קביעה כזאת? אז זהו, שנסעתי מדרומה ועד צפונה והירוק הזה ליווה אותי בכל מבט.<br />אני חושב זאת הפעם הראשונה שנסעתי למצפה רמון והגבעות מסביבי על כביש 40 היו מכוסות טלאים ירוקים, רגע לפני שהם הופכים לצהובים ונעלמים, נכנעים לשמש הבלתי מתפשרת באיזורים האלה.<br /><br />עצרנו להפסקה במדרשת שדה בוקר, לראות את הבתים הקודמים בהם גרה משפחתי לפני כמה שנים ובעיקר - לנשום כמה דקות מול הנוף עוצר הנשימה הזה <br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S7oENp4I2wI/AAAAAAAAAB8/Yc5NUZEdWBs/s1600/31032010.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S7oENp4I2wI/AAAAAAAAAB8/Yc5NUZEdWBs/s320/31032010.jpg" /></a></div>משם המשכנו לערב כיפי במצפה רמון.<br />הלהקה של עומר, אח שלי - <a href="http://www.facebook.com/pages/Vertical-Zero/295759616647">Vertical Zero</a> - הופיעה במסגרת פסטיבל של "<a href="http://merage.org.il/,pages,343">יוצרים חלומות בנגב</a>" של קרן מיראז' (פרויקט מבורך של מוסיקה ומחול אשר מעודד יוצרים צעירים מקרית מלאכי ודרומה). הגענו לאחה"צ מואר ומלא תזזית באיזור התעשיה של מצפה, לראות אוסף של להקות צעירות עולות ויורדות מהבמה, נותנות שיר או שניים.<br /><br />חזרתי הביתה באותו ערב מרגיש מלא מחדש. המדבר, אותם יודעים...<br /><br />ובשישי עלינו צפונה, הביתה, למטולה.<br />חיכתה שם המשפחה של אחותי תהל וביחד כולנו התפעלנו מהבית החדש (או יותר נכון - מחודש) שאמא שלי סיימה לבנות ולשפץ.<br />קפצנו למסעדת "<a href="http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=2052&amp;txtSR=1">נחלים</a>" המופלאה, היושבת בנוחות על קברו של "הברחש" האגדי. איפה שהיה הבר יש היום ... בר ובמת ההופעות על שפת הנחל עדיין עומדת אבל היום מאכלסת בעיקר זוגות מאוהבים וילדים סקרנים ולא את אהוד בנאי, אביב גפן או את "עלילות משה בעיר הגדולה".<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S7oHbsbCwpI/AAAAAAAAACE/PlU6IGQ0lXM/s1600/02042010%28002%29.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_aTvkFTljQwU/S7oHbsbCwpI/AAAAAAAAACE/PlU6IGQ0lXM/s320/02042010%28002%29.jpg" /></a></div><br />וככה זה נראה ונשמע באמת:<br /><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/aXFEfFiTM0M&hl=en_US&fs=1&"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/aXFEfFiTM0M&hl=en_US&fs=1&" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br />בדיוק מה שאדם צריך כדי לחזור לשיגרה<br />ובדיוק מה שאמן צריך כדי להתמלא במוזות ליצירה.<br /><br />מקווה שלכולם היה פסח מוצלח.<br />עכשיו להפשיל שרוולים ולחזור לתת בראש.<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-8351469882882045396?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-60170457662348857362010-03-27T17:59:00.001+03:002010-03-27T17:59:59.555+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: x-small;">היום לא היתה הפעם הראשונה שיצא לי לראות את "<a href="http://www.imdb.com/title/tt0808417/">פרספוליס</a>" (<i><b>Persepolis</b></i>) אבל זאת בהחלט הזדמנות להמליץ עליו.</span><br /><span style="font-size: x-small;"><br /></span><br /><span style="font-size: x-small;">במיוחד בימים חשוכים כאלה (<i>new-evil days</i>?), כשכל דבר אירני מיד מעלה אסוציאציות הכי מאיימות ושליליות אצלנו, הסרט הזה יעזור להבין שגם בצד השני יש לא מעט טוב, יפה ובעיקר - שפוי.</span><br /><br /><object height="285" width="340"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/3PXHeKuBzPY&hl=en_US&fs=1&border=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/3PXHeKuBzPY&hl=en_US&fs=1&border=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="340" height="285"></embed></object><br /><br /><span style="font-size: x-small;">חג שמח </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-6017045766234885736?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7594407297641424623.post-84714815662608813552010-03-23T17:11:00.008+02:002010-04-08T17:29:57.085+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ביום שישי האחרון ישבתי עם חבר טוב וגיטריסט מעולה - <a href="http://www.facebook.com/profile.php?id=678074868&amp;ref=ts">אסף קופלניקוב</a> - וראינו את It Might Get Loud, סרטו המופלא של דיויס גוגנהיים, שמפגיש 3 דורות של גיטריסטים בנשמה, שמשתפים מידע/טיפים, מספרים על ההתחלה עם הגיטרה, על הדרך שעברו וגם מג'מג'מים ביחד על ריפים מוכרים.</span><br /><span style="font-family: Arial;">יורם (<a href="http://www.facebook.com/yoramallouche?ref=ts">אלוש</a>, גיטריסט <a href="http://www.myspace.com/behindthesunmusic">Behind the Sun</a> וגם <a href="http://www.myspace.com/prowlersisrael">Prowlers</a>) שם לי את הסרט לפני כמה זמן ביד ואמר - שב תראה. אז ישבתי</span><br /><span style="font-family: Arial;">ומאז לא קמתי...</span><br /><span style="font-family: Arial;">אני לא גיטריסט אבל זה סרט שבהחלט התניע אצלי משהו. מומלץ.</span><br /><span style="font-family: Arial;">הנה הטריילר של הסרט</span><br /><br /><object height="340" width="560"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/5sBLir8H2zM&hl=en_US&fs=1&hd=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/5sBLir8H2zM&hl=en_US&fs=1&hd=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><span style="font-family: Arial;">סרטים (או ספרים או תקליטים) מהסוג המשובח הזה תמיד גורמים לי להתמלא השראה ולרוץ לחדר עבודה כדי לעבוד על משהו.</span><br /><span style="font-family: Arial;">בגלל זה הרבה ספרים בספריה שלי הם ספרי ביוגרפיה, רובם באנגלית, או ספרי צילום של עולם המוסיקה (<a href="http://www.marshallphoto.com/collection">Jim Marshall</a>, <a href="http://www.pbs.org/wnet/americanmasters/episodes/annie-leibovitz/photo-gallery/19/">Annie Leibovitz</a> ואחרים).</span><br /><br /><span style="font-family: Arial;">עוד סרט שממש מעניין אותי להשיג ולראות, זה סרט חדש שעוסק במלוטרון - מעין קלידים שהם בעצם אוסף ושילוב של סלילי הקלטה. המלוטרון היה אחד הכלים שהגדירו תקופה (Strawberry Fields Forever של הביטלס, Nights in White Satin של המודי בלוז, אינספור להקות פרוג-רוק בסבנטיז ועד Opeth של ימינו)</span><br /><span style="font-family: Arial;">לסרט קוראים Mellodrama. הנה הטריילר</span><br /><object height="385" width="480"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/rCabuis6t2w&hl=en_US&fs=1&"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/rCabuis6t2w&hl=en_US&fs=1&" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הסרט כולל ראיונות עם בריאן וילסון (Beach Boys), מייק פינדר (The Moody Blues), איאן מקדונלד (King Crimson), מייקל אקרפלדט (Opeth) ועוד רבים וטובים.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">נשמע מבטיח.</span><br /><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מישהו ראה?</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ספרו אם כן</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">&nbsp;</span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7594407297641424623-8471481566260881355?l=notesfromthethinktank.blogspot.com' alt='' /></div>גדhttp://www.blogger.com/profile/13309527291394674854noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog